שלב שלא לילד הבהמה בשבת ובו ג' סעיפים:
א אין מילדין את הבהמה ולא אפילו מסעדין דהיינו לאחוז בולד שלא יפול לארץ וכן שאר צרכי הולד שהתירו לטרוח בהם ביו"ט כמ"ש בסי' תקכ"ג אסור לטרוח בהם בשבת:
ב אין מפרכסין לבהמה גלדי מכה ולא סכין מכתה בשמן שאסור לטרוח בשביל בהמה במה דברים אמורים בגמר מכה שאינו עושה לה אלא לתענוג בעלמא אבל כשלא נתרפאה המכה שיש לה צער ממנה מותר לטרוח בשבילה:
ג אם אכלה כרשינין הרבה ומצטערת יכול להריצה בחצר כדי שתתייגע ותתרפה ואע"פ שזהו רפואה לה ועל כל רפואה גזרו משום שחיקת סמנים מכל מקום ברפואת בהמה לא גזרו מפני שאין אדם בהול כל כך על רפואת בהמתו שיבא לשחוק סמנים וכן אם אחזה דם יכול להעמידה במים כדי שתצטנן ואם הוא ספק שאם לא יקיזו לה דם תמות מותר לומר לנכרי להקיז לה שמתוך שאדם בהול על מיתת בהמתו אם לא נתיר לו ע"י נכרי יבא להקיז בעצמו: