תפד מי שרוצה לעשות הסדר בהרבה בתים ובו ו' סעיפים:
א מי שרוצה לעשות הסדר בהרבה בתים, לפי שאין בהם מי שיודע לקדש ולומר ההגדה והלל וברכת המזון וצריך להוציאם ידי חובתם - כיצד יתנהג?
יעשה הסדר תחלה בביתו עד לאחר שתיית כוס ברכת המזון, ואז אם ירצה לילך לבית אחר יקח כוסו של אחד מבני הבית ויברך עליו בורא פרי הגפן וקידוש היום ושהחיינו ויחזיר להם הכוס וישתו כל אחד מכוסו, אבל הוא לא יטעום כלום מהכוס שהרי כבר אכל האפיקומן בביתו וגם עדיין לא גמר ההלל בביתו ואסור לשתות יין קודם גמר ההלל.
ואף על פי כן יכול הוא לברך להם בורא פרי הגפן אף שאינו טועם עמהם כלום - לפי שברכת בורא פרי הגפן זו שעל כוס של קידוש אינה כשאר ברכות הנהנין שאינן חובה על האדם, ולכן אם הוא אינו נהנה כלום אינו יכול לברך כדי להוציא את מי שאינו יודע לברך כמו שנתבאר בסי' קס"ז - אבל ברכת בורא פרי הגפן זו היא חובה כמו קידוש, ולכן דינה כמו קידוש עצמו שיכול לקדש לאחרים שאינן יודעין לקדש אף שהוא עצמו אין צריך לקידוש זה כמו שנתבאר בסי' רע"ג ע"ש:
ב ואחר כך יאכילם ירקות בטיבול ויברך להם בורא פרי האדמה, אם אין בהם מי שיודע לברך. ואף שהוא לא יטעום מהירקות שהרי כבר אכל האפיקומן - אף על פי כן יכול לברך להם. לפי שגם ברכת בורא פרי האדמה זו אינה כשאר ברכת הנהנין שהן רשות אלא היא כמו חובה מחמת תקנת חכמים שתקנו לאכול ירק קודם ההגדה ואי אפשר לאכלו בלא ברכה ולכן דינה כבורא פרי הגפן של קידוש שיכול לברך להם אף שאינו טועם כלום עמהם:
ג ואח"כ אומר לפניהם: מה נשתנה וכל ההגדה בלשון שהם מבינים. (או יפרש להם הענין שצריך לומר מעיקר הדין עיין סימן תע"ג)
ואח"כ הלל עד סוף ברכת אשר גאלנו אף אם אינן מבינים הלשון ואח"כ יברך להם בורא פרי הגפן לפי מנהג מדינות אלו שנתבאר בסי' תע"ד אם אין בהם מי שיודע לברך וישתו כל אחד כוסו.
ואח"כ יאכלו מצה ומרור והוא יברך להם על אכילת מצה ועל אכילת מרור - שכל ברכות המצות אף מי שיצא כבר ידי חובתו יכול להוציא אחרים שאינן יודעין, וגם: המוציא יכול לברך להם אם אין בהם מי שיודע לברך אף שהוא אינו טועם עמהם - לפי שברכת המוציא של אכילת מצה בליל ראשון הוא חובה כמו אכילת מצה עצמה ודינה כבורא פרי הגפן של קידוש כמו שנתבאר בסימן קס"ז.
ואח"כ יניחם לאכול הכריכה וכל הסעודה עד לאחר ברכת המזון ובתוך כך ילך הוא לבית אחר ויעשה כסדר הזה, וכן לבית שלישי ורביעי.
אבל אינו יכול לברך להם ברכת המזון - כיון שלא אכל עמהם והתורה אמרה: ואכלת ושבעת וברכת - מי שאוכל הוא יברך עיין סי' קפ"ו.
(כי שם נתבאר שמדברי סופרים הוא שאינו רשאי לברך להם ברכת המזון ומקרא זה אסמכתא בעלמא הוא) ע"ש:
ד ואח"כ ילך לביתו לגמור ההלל וההגדה לבני ביתו, ואח"כ ילך לבתיהם לגמור להם ההלל וההגדה והם שותים כוס רביעי והוא אינו שותה עמהם כיון שכבר שתה ד' כוסות.
(ואם הוא רוצה יכול להקדים לגמור ההלל והגדה בבתיהם ויכול לשתות כוס רביעי בבית אחד מהם. ואם הם אינן יודעין לברך ברכת המזון יקרא הוא עמהם כל ברכת המזון מלה במלה ואינו כמברך לבטלה כיון שהן עונין אחריו כל מלה ומלה והרי הוא כמקרא את הקטן ומלמדו ברכת המזון אחר אכילתו. ואח"כ ילך לביתו לגמור ההלל וההגדה לבני ביתו והם שותים כוס הרביעי והוא אינו שותה עמהם אם כבר שתה באחד מהבתים):
ה ואם הוא רוצה יכול לגמור ההלל והגדה מתחלה בביתו ואח"כ ילך לבתים אחרים לקדש להם ולומר להם ההגדה והלל ולא יטעום עמהם אף מן הכוס רביעי אם כבר שתה כוס הרביעי בביתו.
ואם הוא רוצה להקדים לעשות כל הסדר בבתים אחרים ולילך אח"כ לביתו להתחיל הסדר מקידוש ואילך הרשות בידו. ויזהר שלא לטעום כלום בבתיהם - שאסור לטעום קודם קידוש והוא אינו יוצא במה שמקדש בבתיהם כיון שאינו סועד שם בבתיהם ואין קידוש אלא במקום סעודה:
ו אבל אינו יכול לקדש בתחלה בביתו ולעשות כל הסדר עד לאחר הכריכה ולילך אח"כ לבית אחר לעשות כן - לפי שאסור לאדם לעקור מסעודתו קודם ברכת המזון לילך לבית אחר אף שדעתו לחזור למקומו לאכול עוד ולברך אח"כ אלא אם כן הולך לדבר מצוה עוברת כמו שנתבאר בסי' קע"ח וקפ"ד וכאן אין מצוה עוברת שהרי יכול לעשות הסדר בבתים אחרים לאחר שיגמור סעודתו ויברך ברכת המזון בביתו.
ומכל מקום יכול לעקור מסעודתו קודם אכילת האפיקומן וילך לבית אחר ויעשה להם כל הסדר ויאכל שם עמהם האפיקומן ויברך שם עמהם ברכת המזוןאם היתה דעתו לכך מתחלה כשבירך המוציא שיגמור סעודתו בבית אחר ויברך שם עיין סי' קע"ח ותע"ט: