תפו דין שיעור כזית ובו ב' סעיפים:
א כזית האמור בכל מקום אינו לא קטן ולא גדול אלא בינוני. וזה זית הנקרא: אגורי - ששמנו אגור בתוכו.
ושיעורו: יש אומרים שהוא כחצי ביצה, ויש אומרים שהוא פחות מעט משליש, לפי מה שנתבאר בסימן שס"ח שמזון שתי סעודות של עירוב שהוא י"ח גרוגרות יש בהן כששה ביצים - אם כן הגרוגרת הוא שליש ביצה והזית הוא קטן מהגרוגרת. ולפי סברא הראשונה הי"ח גרוגרות של שני סעודות של עירוב הוא יותר מי"ח חצאי ביצה.
וכבר נתבאר בסימן שס"ח ות"ט שהעיקר כהאומרים שאין צריך יותר מכששה ביצים לעירוב - לפי שהעירוב הוא מדברי סופרים והולכין בו להקל, וא"כ במרור שהוא מדברי סופרים וכן כל דבר שהוא מדברי סופרים ששיעורו בכזית - יש לסמוך על האומרים שהוא פחות מעט משליש ביצה. אבל במצה שהיא מן התורה וכן כל דבר שהוא מן התורה - יש להחמיר כסברא הראשונה.
אבל לענין ברכה אחרונה וברכת המזון ששיעורו בכזית - ספק ברכות להקל, ולא יברך עד שיאכל כחצי ביצה.
ולכתחלה יש ליזהר שלא להכניס עצמו לידי ספק ברכה ויאכל כחצי ביצה או הרבה פחות משליש ביצה בדבר שאין צריך כזית.
וכן צריך ליזהר לדקדק בשאר דבר ששיעור גדול הוא קולא ושיעור קטן הוא חומרא כגון ביעור חמץ עיין סי' תמ"ב ותמ"ד:
ב צריך ליזהר כשמשער כזית בירקות שיוצא בהם ידי חובת מרור שימעך האויר שבין עלי הירקות וישער שיעור כזית בירקות עצמם ולא באויר שביניהם. וכן אם יש חלל במצה אין החלל מצטרף לכזית וצריך למעכו. (אבל אם אין חלל במצה אפילו היא רכה ועשויה כספוג אין צריך למעכו):