תקפג דברים שנוהגים לאכול בראש השנה ובו [ח]' סעיפים:
א יהא אדם רגיל לאכול בראש השנה: כרתי. סילקא, דהיינו תרדין. תמרי. קרא. רוביא, דהיינו תלתן.
והוא הדין מה שנקרא בלשונות אחרים לשון רבוי, יאכלו כל אנשי מדינה ומדינה כלשונם.
וכשאוכל רוביא וכיוצא בו - יאמר: "יהי רצון מלפניך שירבו זכיותינו".
וכשיאכל "כרתי" יאמר: "יהי רצון מלפניך שיכרתו שונאינו".
וכשיאכל "סילקא" יאמר: "יהי רצון מלפניך שיסתלקו אויבינו".
וכשיאכל, "תמרי" יאמר: "יהי רצון מלפניך שיתמו שונאינו".
וכשיאכל קרא, יאמר: "יהי רצון מלפניך שיקרע גזר דיננו, ויקראו לפניך זכיותינו".
ויש נוהגים, לאכול תפוח מתוק מטובל בדבש, ואומרים: "תתחדש עלינו שנה מתוקה".
ויברך על התפוח, ולא על הדבש. לפי שהדבש הוא טפל לתפוח:
ב ויש אוכלים דגים. לפרות ולרבות כדגים.
ואין מבשלים בחומץ:
ג כל המינים שצריך לברך כשאוכלם בתוך הסעודה, כגון תפוחים ותמרים, יאמר הבקשה אחר התחלת האכילה.
מפני שאסור להפסיק בין הברכה לאכילה:
ד ויש נוהגים לטבל פרוסת המוציא בדבש.
ויש אוכלין רמונים ואומרים: "נרבה זכיות כרמון".
ונוהגין לאכול בשר שמן ולשתות דבש וכל מיני מתיקה.
כדי שתהא השנה הזאת, מתוקה ושמינה.
וכן כתוב בעזרא: (נחמיה ח, י) "אכלו משמנים ושתו ממתקים":
ה יש לאכול ראש איל, זכר לאילו של יצחק.
ואם אין ראש איל - יאכל ראש כבש.
ואם אין ראש כבש - יאכל ראש אחר.
לומר: נהיה לראש ולא לזנב:
ו יש מדקדקים שלא לאכול אגוזים ולוזים. (פירוש אגוזים קטנים)
מפני שהם מרבים כיחה וניעה, ומבטלים התפלה:
ז ונוהגים לילך אל הנהר שיש בו דגים חיים - לסימן שלא תשלוט בנו עין הרע. ונפרה ונרבה כדגים.
ואומרים שם פסוק: "ישוב ירחמנו וגו' ותשלי וגו'".
וטוב שיהיה מחוץ לעיר.
ויש לילך ביום ראשון של ראש השנה אחר מנחה, קודם שקיעת החמה, ולומר פסוק: "מי אל כמוך וגו':
ח ונוהגין שלא לישן ביום ראש השנה. כדי שלא יישן מזלו.
והיושב ובטל - הרי זה כישן.
ויש נוהגים לישן אחר חצות היום: