Enjoying this page?

584 - תקפד סדר קריאת התורה בראש השנה ובו ט' סעיפים

תקפד סדר קריאת התורה בראש השנה ובו ט' סעיפים:

א אין אומרים הלל בראש השנה ויום הכיפורים. לפי שהקב"ה יושב על כסא דין, וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו, ואיך יאמרו שירה?!

ואותם האומרים תהלים בכל יום, ואירע להם בראש השנה ויום הכיפורים אמירת הלל - מותרים לומר כדרכן. כיון שאין אומרים אותן דרך שירה, רק דרך תחינה ובקשה: 

ב ונוהגים לומר: "אבינו מלכנו" על הסדר.

ויש שמדלגין בראש השנה: "אבינו מלכנו חטאנו לפניך". לפי שאין אומרים ווידוי בראש השנה, שלא ליתן פתחון פה למקטרג.

אבל לומר פסוקים שיש בהן הזכרת חטא - אין קפידא. כיון שאינו דרך ווידוי.

ואפילו ווידוי ממש, אין למנוע בשעת התקיעות, שהשטן הוא מעורבב.

ונכון הדבר להתוודות בלחש בין התקיעות, בשעה שהציבור אומרים "יהי רצון מלפני וכו'": [בסידור יש: "יהי רצון מלפניך", לפני ולאחר התקיעות, אבל לא בין התקיעות. "ויתוודה בלחש" כתוב בסידור בין התקיעות]

ג צריך לומר, "סלח ומחל, [ולא מחל וסלח] מחה והעבר, חטאתינו ופשעינו [ולא פשעינו וחטאתינו]". [היכן כתב אדה"ז לא לאמרו, ואיפה היו אומרים אותו] 

כי, מחילה גדולה מסליחה. ופשע גדול מחטאת.

וצריך לבקש תחלה על המועט, ואח"כ מוסיף והולך:

[לעיין]

ד צריך לומר, "רוע גזר", בנשימה אחת.

דהיינו: שיקרע הוא יתברך הרוע שבגזרה, ומה שנשאר בגזירה יהיה לרחמים: 

ה אין אומרים, "אבינו מלכנו" בשבת. מפני שאסור לתבוע צרכיו בשבת.

ואפילו בערב שבת במנחה, אין אומרים אותו:

ו בראש השנה מאריכין בפיוטים ובתפלות, עד חצות היום לכל הפחות.

ואם חל בשבת, אין להאריך יותר מחצות.

אבל בחול יכול להאריך יותר.

במה דברים אמורים, בפיוטים ובתפלות.

אבל בניגונים, אין להאריך יותר מחצות, כיון שהוא יו"ט:

ז מוציאין שני ספרי תורה.

בראשון קורין חמשה, מן: "וה' פקד את שרה", (בראשית כא, כ) עד פרשת העקידה. (בראשית כב, א) לפי שבראש השנה נפקדה שרה.

ואם הוא שבת - קורין בו שבעה.

ומפטיר קורא בספר תורה שני, בפרשת פנחס: "ובחודש השביעי". (במדבר כט, א-ו)

ומפטיר בתחלת ספר שמואל, עד: "וירם קרן משיחו".(שמואל א' א-ב, י)

לפי שגם חנה נפקדה בראש השנה:

ח ויש מקומות שנוהגים לקרות התוקע, ממנין חמשה העולים לספר תורה.

ויש מקומות נוהגים לקרות גם המתפלל מוסף.

וכן ביום הכיפורים:

ט אם יש תינוק למול בראש השנה, אין ממתינים למולו עד אחר גמר התפלה. משום: דזריזין מקדימין למצוה.

אלא מלין אותו אחר קריאת התורה, קודם תקיעת שופר.

לפי שעל ידי תקיעת שופר הקב"ה זוכר עקידת יצחק, טוב לסמוך המילה, ברית אברהם, ועקדת יצחק.

במה דברים אמורים, במקום שמלין בבית הכנסת.

אבל במקום שנוהגים למול כל אחד בביתו - מלין אותו אחר יציאה מבית הכנסת: