SP 15 Tishrei
SM 13 Tishrei
פרק כב
אהוביי אחיי ורעיי, מאהבה מסותרת, תוכחת מגולה.
"לכו נא ונוכחה", "זכרו ימות עולם, בינו שנות דור ודור".
ההיתה כזאת מימות עולם?
ואיה איפוא מצאתם מנהג זה באחד מכל ספרי חכמי ישראל הראשונים והאחרונים, להיות מנהג ותיקון לשאול בעצה גשמיות, כדת מה לעשות בעניני העולם הגשמי, אף לגדולי חכמי ישראל הראשונים, כתנאים ואמוראים אשר כל רז לא אנס להו, ונהירין להון שבילין דרקיע.
כ"א לנביאים ממש, אשר היו לפנים בישראל, כשמואל הרואה, אשר הלך אליו שאול לדרוש ה' על דבר האתונות שנאבדו לאביו.
כי באמת כל עניני אדם לבד מדברי תורה וי"ש, אינם מושגים רק בנבואה, ו"לא לחכמים לחם".
כמארז"ל: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים".
"ושבעה דברים מכוסים כו', אין אדם יודע במה משתכר כו', ומלכות בית דוד מתי תחזור כו'". הנה הושוו זה לזה.
ומ"ש בישעיה: (ג, ג) "יועץ וחכם חרשים". וכן משארז"ל: "ונהנין ממנו עצה ותושיה" - היינו בדברי תורה הנקרא: "תושיה". כמארז"ל: "יועץ, זה שיודע לעבר שנים ולקבוע חדשים כו'". שסוד העיבור קרוי: "עצה וסוד" בלשון תורה. כדאיתא בסנהדרין דף פ"ז ע"ש בפרש"י:
SP 16 Tishrei
14 Tishrei
אך האמת אגיד לשומעים לי, כי אהבה מקלקלת השורה, והנה היא כסות עינים שלא לראות האמת.
מרוב אהבתם לחיי הגוף לש"ש, לעבוד בו את ה' ברשפי אש ושלהבת - גדולה מאהבת נפשם את ה'.
וע"כ היטב חרה להם בצער הגוף ח"ו, ה' ירחם, ואין יכולין לקבל כלל, עד שמעבירם על דעתם לכתת רגליהם מעיר לעיר לשאול עצות מרחוק, ולא שעו אל ה' לשוב אליו ברוח נמוכה והכנעת הגוף, לקבל תוכחתו באהבה: "כי את אשר יאהב ה' וכו'":
SM 15 Tishrei
וכמו אב רחמן חכם וצדיק המכה בנו - שאין לבן חכם להפוך עורף לנוס למצוא לו עזרה, או אפילו מליץ יושר לפני אביו הרחמן והצדיק וחסיד, רק להיות: "ישר יחזו פנימו" עם אביו פנים בפנים, לסבול הכאותיו באהבה, לטוב לו כל הימים.
והנה למעלה בחי' פנים, הוא הרצון והחשק אשר אבינו שבשמים משפיע לבניו כל טוב עולמים, וחיי נפש וגוף, באהבה ורצון חשיקה וחפיצה, ע"י תורת חיים שהיא רצונו ית' אשר נתן לנו. כמ"ש: "כי באור פניך נתת לנו תורת חיים כו'" לעשות בה רצונו. וע"ז נאמר: "באור פני מלך חיים" ורצונו כו'.
משא"כ לעו"ג, משפיע חיי גופם שלא ברצון וחשיקה וחפיצה. לכך נק': "אלהים אחרים", שיונקים מבחי' אחוריים.
וכך הוא באדם - הרצון והחשק הוא בחי' פנים, ואם אינו מקבל באהבה ורצון, כאלו הופך עורף ואחור ח"ו.
SP 17 Tishrei
ועצה היעוצה לקבל באהבה, היא עצת ה' בפי חז"ל לפשפש במעשיו, וימצא לו עונות הצריכין מירוק יסורים, ויראה לעין גודל אהבתו אליו המקלקלת השורה. כמשל מלך גדול ונורא, הרוחץ בכבודו ובעצמו צואת בנו יחידו, מרוב אהבתו. כמ"ש: "אם רחץ ה' צואת בנות ציון כו' ברוח משפט כו'".
וכמים הפנים אל פנים, תתעורר האהבה בלב כל משכיל ומבין, יקר מהות אהבת ה' אל התחתונים, אשר היא יקרה וטובה מכל חיי העולמים כולם. כמ"ש: "מה יקר חסדך וכו' כי טוב חסדך מחיים כו'". כי החסד שהוא בחי' אהבה, הוא חיי החיים שבכל העולמות. כמ"ש: "מכלכל חיים בחסד".
ואז גם ה' יתן הטוב ויאר פניו אליו בבחי' אהבה מגולה, אשר היתה תחלה מלובשת ומסותרת בתוכחה מגולה, ויתמתקו הגבורות בשרשן, ויתבטלו הדינין נס"ו:
SP 18 Tishrei
SM 16 Tishrei
אהוביי אחיי ורעיי, מגודל טרדתי אשר הקיפו עלי יחד, וסבוני כמים כל היום וכל הלילה, תמיד לא יחשו. לא אוכל משא לאמר עם הספר כל אשר בלבבי.
אך בקצרה באתי כמזכיר ומחזיר על הראשונות בכלל, ובפרט אל המתנדבים בעם לעמוד על העבודה, זו תפלה - בקול רם.
להתחזק מאד בכל עוז ותעצומות נגד כל מונע מבית ומחוץ, ביד חזקה כמשמעו. - שהוא: "רצון יריאיו" אשר למעלה מן החכמה והתבונה אשר נתן ה' בהמה, לדעת לעשות את כל אשר צוה ה' בהשכל ודעת - רק רצון פשוט ורוח נדיבה בכל איש אשר ידבנו לבו לעבוד עבודה תמה לעשות נחת רוח ליוצרו.
ועז"נ: "כי עם קשה עורף הוא וסלחת". כי הסליחה היא ג"כ למעלה מן החכ'. כי: "שאלו לחכמה כו'". ומשה רבינו ע"ה ביקש מדה כנגד מדה וד"ל.
SP 19 Tishrei
ועוד זאת אדרוש ממעלתכם, שלא להשליך דברי אחריכם, אשר ערכתי שיח - להיות כל איש ישר והולך בתומו כאשר עשה האלקי' את האדם ישר, ולא לבקש חשבונות רבים, מעלילות מצעדי גבר ומחשבות אדם ותחבולותיו - כי זו מלאכת שמים היא ולא מלאכת ב"ו.
ולהאמין באמונה שלימה במצות חז"ל: "והוי שפל רוח בפני כל אדם" בכלל - כי יציבא מלתא ותקין פתגמא, שכ"א מתוקן מחבירו.
וכתיב: (שופטים כ, יא) "כל [איש] ישראל כאיש אחד חברים". כמו שאיש א' מחובר מאברים רבים, ובהפרדם נוגע בלב - כי ממנו תוצאות חיים. א"כ אנחנו היות כולנו כאיש א' ממש - תיכון העבודה בלב. ומכלל הן כו'. וע"כ נאמר: "ולעבדו שכם אחד" דוקא.
וע"כ אהוביי ידידיי, נא ונא, לטרוח בכל לב ונפש, לתקוע אהבת רעהו בלבו. (זכריה ח, יז) "ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם" כתיב. ולא תעלה על לב לעולם.
ואם תעלה - יהדפנה מלבו כהנדוף עשן, וכמו מחשבת ע"ז ממש. כי גדולה לה"ר כנגד ע"ז וג"ע וש"ד. ואם בדבור כך כו'. וכבר נודע לכל חכם לב יתרון הכשר המחשבה על הדבור, הן לטוב והן למוטב.
וה' הטוב המברך את עמו בשלום, ישים עליכם שלום וחיים עד העולם כנפש או"נ מלו"נ: