והנה במקום אחד כתב, שרמ"ח מ"ע הן בה' חסדים ושס"ה ל"ת בה' גבורות וכו'[שבז"א דאצילות]. ובמקום אחר כתב, שהן [התרי"ג מצוות] תרי"ג ארחין נמשכין מחד ארחא כו' [תרי"ג דרכים, המשכות שנמשכין מדרך, המשכה אחת] שהוא לבנונית וכו'? [היינו מכתר שלמעלה מאצילות]
אך הענין. שכל המצות לתקן רמ"ח אברי ז"א, ע"י המשכת אור א"ס ב"ה במוחין הכלולין בה"ח וה"ג.
ומקור המוחין הוא לבנונית כו', הוא הענג וחפץ העליון להמשיך האור למטה לרמ"ח אברין דז"א.
ומתחלקת ההמשכה לתרי"ג המשכות פרטיות לפי בחי' ערך המצות. כגון בצדקה וגמ"ח נמשך אור א"ס ב"ה לחיצוני' הכלי דחסד דז"א, ובקיום הדינין, בחיצונית גבורה, וברחמים כו'.
ודרך ומעבר ההמשכה הוא ע"י פנימי' הכלים ומוחותיהן, שהן דו"ר שכליים או טבעיים, שהן בחי' מוחין דקטנות וגדלות.
ולזה ביקש משה רבינו ע"ה מאד לקיים המצות מעשיות התלויות בארץ. שהן תכלית ההשתלשלות. להמשיך אור א"ס ב"ה, לברר הכלים דז"א דבי"ע, שבהן הן הרפ"ח ניצוצין - ע"י תו"מ מעשיות שבבי"ע דוקא.