ולכן נמשלה התורה למים: מה מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך, כך התורה ירדה ממקום כבודה - שהיא רצונו וחכמתו יתברך, ואורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד, ולית מחשבה תפיסא ביה כלל - ומשם נסעה וירדה בסתר המדרגות ממדרגה למדרגה בהשתלשלות העולמות, עד שנתלבשה[1] בדברים גשמיים וענייני עולם הזה: שהן רוב מצות התורה ככולם והלכותיהן, ובצרופי אותיות גשמיות בדיו על הספר, עשרים וארבעה ספרים שבתורה נביאים וכתובים - כדי שתהא כל מחשבה תפיסא בהן. ואפי' בחי' דבור ומעשה שלמטה ממדרגת מחשבה - תפיסא[2] בהן
.ומתלבשת[3] בהן
ומאחר[4] שהתורה ומצותיה מלבישים כל עשר בחי' הנפש[5], וכל תרי"ג אבריה[6] מראשה ועד רגלה[7] - הרי כולה[8]: צרורה בצרור החיים - את ה' ממש. ואור ה' ממש מקיפה ומלבישה מראשה ועד רגלה. כמו שכתוב[9]: "צורי אחסה בו". וכתיב[10]: "כצנה[11], רצון תעטרנו" - שהוא רצונו וחכמתו יתברך המלובשים בתורתו ומצותיה.