פרק יח
ולתוספת ביאור באר היטב מלת: "מאד" שבפסוק: "כי קרוב אליך הדבר מאד וגו'"' - צריך לידע נאמנה, כי אף מי שדעתו קצרה בידיעת ה', ואין לו לב להבין בגדולת א"ס ב"ה, להוליד ממנה דחילו ורחימו אפי' במוחו ותבונתו לבד - אעפ"כ: "קרוב אליו הדבר מאד" לשמור ולעשות כל מצות התורה: "ות"ת כנגד כולן", בפיו ובלבבו ממש, מעומקא דלבא, באמת לאמיתו בדחילו ורחימו - שהיא אהבה מסותרת שבלב כללות ישראל, שהיא ירושה לנו מאבותינו.
רק שצריך להקדים ולבאר תחלה באר היטב, שרש אהבה זו, ועניינה, ואיך היא ירושה לנו, ואיך נכלל בה גם דחילו?