פרק כ
והנה מודעת זאת לכל, כי מצות ואזהרת עבודה זרה, שהם שני דברות הראשונים, "אנכי", ו"לא יהיה לך", הם כללות כל התורה כולה.
כי דבור: "אנכי" - כולל כל רמ"ח מצות עשה, ו"לא יהיה לך" - כולל כל שס"ה מצות לא תעשה. ולכן שמענו: אנכי ולא יהיה לך לבד מפי הגבורה, כמאמר רבותינו זכרונם לברכה - מפני שהם כללות התורה כולה.
ולבאר היטב ענין זה צריך להזכיר תחלה בקצרה, ענין ומהות אחדותו של הקב"ה. שנקרא: "יחיד", ו"מיוחד".
"וכל מאמינים שהוא לבדו הוא" - כמו שהיה קודם שנברא העולם ממש שהיה הוא לבדו. וכמו שכתוב: "אתה הוא עד שלא נברא העולם, אתה הוא משנברא כו'". פירוש: "הוא" ממש, בלי שום שינוי. כדכתיב: "אני ה' לא שניתי".
כי עולם הזה וכן כל העולמות העליונים אינן פועלים שום שינוי באחדותו יתברך בהבראם מאין ליש. שכמו שהיה הוא לבדו הוא יחיד ומיוחד קודם הבראם, כן הוא לבדו הוא יחיד ומיוחד אחר שבראם - משום דכולא קמיה כלא חשיב, וכאין ואפס ממש.