פרק א [היום יום ז מנחם אב]
פותחין בברכה, לברך ולהודות לה' כי טוב.
שמועה טובה שמעה, ותחי נפשי.
אין טוב אלא תורה.
"תורת ה' תמימה". זו השלמת כל הש"ס כולו, ברוב עיירות ומנינים מאנ"ש.
הודאה על העבר, ובקשה על העתיד.
כה יתן וכה יוסיף ה', לאמץ לבם בגבורים, מדי שנה בשנה, בגבורה של תורה.
ולהודיע לבני אדם גבורתה של תורה שבע"פ, וכחה עוז:
פירש שלמה המלך ע"ה: "חגרה בעוז מתניה כו'".
מתנים הם דבר המעמיד כל הגוף, עם הראש הנצב ועומד עליהם.
והם המוליכים ומביאים אותו למחוז חפצו.
וכמו שהוא בגשמיות הגוף, כך הוא בבחינת רוחניות הנפש האלהית.
האמונה האמיתית בה' אחד אין סוף ברוך הוא:
- דאיהו ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין, ולית אתר פנוי מיניה, למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית, וכן לד' סטרין, בבחינת אין סוף ממש. וכן בבחינת שנה ונפש כנודע. -
הנה אמונה זו נקרא בשם בחי' "מתנים", דבר המעמיד ומקיים את הראש, הוא השכל.
המתבונן ומעמיק דעת בגדולת אין סוף ברוך הוא, בבחינת עולם שנה נפש.
וברוב חסדו ונפלאותיו עמנו, להיות עם קרובו ולדבקה בו ממש.
כנודע ממאמר: "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה, מכל חיי עולם הבא".
שהוא רק זיו והארה מבחינה הנקראת "שכינה" השוכן כו'. ונברא ביו"ד א' משמו יתברך כו'.
אבל תשובה ומעשים טובים, מקרבין ישראל לאביהם שבשמים ממש, למהותו ועצמותו כביכול, בחינת אין סוף ממש.
וכמו שכתוב: "הודו על ארץ ושמים, וירם קרן לעמו כו'".
"אשר קדשנו במצותיו כו'".
ו"כמים הפנים כו'", להוליד מתבונה זו דחילא ורחימא שכליים, או טבעיים, להיות בחינת: "צעק לבם אל ה'". או בחינת רשפי אש ושלהבת עזה, בבחינת רצוא.
ואחר כך, בבחינת שוב, להיות פחד ה' בלבו.
וליבוש מגדולתו כו'.
והוא בחינת שמאל דוחה.
כמו שכתוב במתן תורה: "וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק כו'".
והן בחי' הזרועות והגוף שבנפש: