פרק יב
והבינוני הוא שלעולם אין הרע גובר כל כך, לכבוש את העיר קטנה להתלבש בגוף להחטיאו.
דהיינו, ששלשה לבושי נפש הבהמית שהם מחשבה דבור ומעשה שמצד הקליפות אין גוברים בו על נפש האלהית להתלבש בגוף במוח ובפה ובשאר רמ"ח אברים להחטיאם ולטמאם ח"ו.
רק שלשה לבושי נפש האלהית הם לבדם מתלבשים בגוף שהם מחשבה דבור ומעשה של תרי"ג מצות התורה.
ולא עבר עבירה מימיו ולא יעבור לעולם. ולא נקרא עליו שם רשע אפי' שעה אחת ורגע אחד כל ימיו.
אך מהות ועצמות נפש האלהית שהן עשר בחינותיה, לא להן לבדן המלוכה והממשלה בעיר קטנה.
כי אם בעתים מזומנים כמו בשעת קריאת שמע ותפלה שהיא שעת מוחין דגדלות למעלה, וגם למטה היא שעת הכושר לכל אדם, שאז מקשר חב"ד שלו לה', להעמיק דעתו בגדולת א"ס ב"ה, ולעורר את האהבה כרשפי אש בחלל הימני שבלבו לדבקה בו בקיום התורה ומצותיה מאהבה.
שזהו ענין המבואר בקריאת שמע דאורייתא. וברכותיה שלפניה ולאחריה שהן מדרבנן - הן הכנה לקיום הק"ש, כמ"ש במ"א.
ואז הרע שבחלל השמאלי כפוף ובטל לטוב המתפשט בחלל הימני מחב"ד שבמוח המקושרים בגדולת א"ס ב"ה.
אבל אחר התפלה בהסתלקות המוחין דגדלות א"ס ב"ה, הרי הרע חוזר וניעור בחלל השמאלי ומתאוה תאוה לתאות עוה"ז ותענוגיו.