ולכן אל יפול לב אדם עליו, ולא ירע לבבו מאד. גם אם יהיה כן כל ימיו במלחמה זו. כי אולי לכך נברא, וזאת עבודתו לאכפיא לס"א תמיד.
ועל זה אמר איוב: "בראת רשעים". ולא שיהיו רשעים באמת ח"ו, אלא שיגיע אליהם כמעשה הרשעים, במחשבתם והרהורם לבד.
והם יהיו נלחמים תמיד, להסיח דעתם מהם, כדי לאכפי' לס"א. ולא יוכלו לבטלה מכל וכל. כי זה נעשה ע"י צדיקים.
ושני מיני נחת רוח לפניו ית' למעלה.
א'. מביטול הס"א לגמרי, ואתהפכא ממרירו למתקא ומחשוכא לנהורא ע"י הצדיקים.
והשנית. כד אתכפיא הס"א, בעודה בתקפה וגבורתה, ומגביה עצמה כנשר, ומשם מורידה ה', באתערותא דלתתא ע"י הבינונים.
וז"ש הכתוב: "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי".
"מטעמים" לשון רבים. שני מיני נחת רוח.
והוא מאמר השכינה לבניה כללות ישראל, כדפי' בתיקונים.
וכמו שבמטעמים גשמיים ד"מ יש שני מיני מעדנים.
אחד: ממאכלים ערבים ומתוקים.
והשני: מדברים חריפים או חמוצים, רק שהם מתובלים ומתוקנים היטב, עד שנעשו מעדנים להשיב הנפש.
וז"ש הכתוב: "כל פעל ה' למענהו, וגם רשע ליום רעה".
פי', שישוב מרשעו, ויעשה הרע שלו יום ואור למעלה. כד אתכפיא ס"א, ואסתלק יקרא דקב"ה לעילא.