ומאחר שכללות נפש החיונית שבכללות ישראל תהיה מרכבה קדושה לה', אזי גם כללות החיות של עוה"ז, שהיא קליפת נוגה עכשיו, תצא אז מטומאתה וחלאתה ותעלה לקדושה. להיות מרכבה לה', בהתגלות כבודו. וראו כל בשר יחדיו. ויופיע עליהם בהדר גאון עוזו. וימלא כבוד ה' את כל הארץ.
וישראל יראו עין בעין כבמתן תורה, דכתיב: "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו".
ועל ידי זה יתבלעו ויתבטלו לגמרי כל השלש קליפות הטמאות.
כי יניקתן וחיותן מהקדושה עכשיו היא ע"י קליפת נוגה הממוצעת ביניהן.
ונמצא, כי כל תכלית של ימות המשיח ותחיית המתים, שהוא גילוי כבודו ואלהותו ית' ולהעביר רוח הטומאה מן הארץ, תלוי בהמשכת אלהותו ואור א"ס ב"ה לנפש החיונית שבכללות ישראל.
בכל רמ"ח אבריה, ע"י קיומה כל רמ"ח מצות עשה.
ולהעביר רוח הטומאה ממנה, בשמירתה כל שס"ה מצות ל"ת, שלא יינקו ממנה שס"ה גידיה.
כי כללות ישראל, שהם ששים רבוא נשמות פרטיות, הם כללות החיות של כללות העולם, כי בשבילם נברא.
וכל פרט מהם, הוא כולל ושייך לו החיות של חלק אחד מששים רבוא מכללות העולם, התלוי בנפשו החיונית להעלותו לה', בעלייתה.
דהיינו במה שמשתמש מעוה"ז לצורך גופו ונפשו החיונית לעבודת ה', כגון אכילה ושתיה ודומיהם. ודירה וכל כלי תשמישיו.
אלא שששים רבוא נשמות פרטיות אלו הן שרשים, וכל שרש מתחלק לששים רבוא ניצוצות, שכל ניצוץ הוא נשמה אחת.
וכן בנפש ורוח בכל עולם מארבע עולמות: אצילות בריאה יצירה עשיה.