פרק נג
והנה כשהיה בית ראשון קיים, שבו היה הארון והלוחות בבית קודש הקדשים, היתה השכינה, שהיא מלכות דאצילות, שהיא בחי' גילוי אור א"ס ב"ה - שורה שם.
ומלובשת בעשרת הדברות ביתר שאת ויתר עז בגילוי רב ועצום, יותר מגילויה בהיכלות קודש הקדשים שלמעלה בעולמות עליונים.
כי עשרת הדברות הן כללות התורה כולה, דנפקא מגו חכמה עילאה דלעילא, לעילא מעלמא דאתגליא.
וכדי לחקקן בלוחות אבנים גשמיים, לא ירדה ממדרגה למדרגה כדרך השתלשלות העולמות עד עוה"ז הגשמי.
- כי עוה"ז הגשמי מתנהג בהתלבשות הטבע הגשמי, ו"הלוחות, מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא", למעלה מהטבע של עוה"ז הגשמי. הנשפע מהארת השכינה שבהיכל קודש הקדשים דעשיה, שממנה נמשך אור וחיות לעולם העשיה, שגם עולם הזה בכללו -
אלא בחי' חכמה עילאה דאצילות - שהיא כללות התורה שבי' הדברות - נתלבשה במלכות דאצילות ודבריאה לבדן.
והן לבדן, המיוחדות באור א"ס שבתוכן, הן הנקראות בשם "שכינה" השורה בקודש הקדשים דבית ראשון, על ידי התלבשותה בי' הדברות החקוקות בלוחות שבארון בנס, ומעשה אלהים חיים.
[הוא עלמא דאתכסיא המקנן בעולם הבריאה כנודע לי"ח]