ואולם כל הנזכר לעיל הוא לגמר הכפרה ומירוק הנפש לה' אחר התשובה.
כמו שכתוב לעיל מהגמרא פרק קמא דזבחים, דעולה דורון היא לאחר שריצה הפרקליט וכו'.
אמנם התחלת מצות התשובה ועיקרה, לשוב עד ה' באמת ובלב שלם.
ההכרח לבאר היטב בהרחבת הביאור.
בהקדים מה שכתוב בזוהר הקדוש, בביאור מלת תשובה על דרך הסוד.
תשוב ה'.
ה' תתאה, תשובה תתאה.
ה' עילאה, תשובה עילאה.
וגם מה שכתוב בזוהר הקדוש בקצת מקומות, שאין תשובה מועלת לפוגם בריתו ומוציא זרע לבטלה.
והוא דבר תמוה מאד, שאין לך דבר עומד בפני התשובה, ואפי' עבודה זרה וגילוי עריות וכו'?
ופי' בראשית חכמה, שכונת הזהר שאין מועלת תשובה תתאה, כי אם תשובה עילאה וכו'.
הנה להבין זאת מעט מזעיר, צריך להקדים מה שמבואר מהכתוב ומדברי רבותינו זכרונם זכרונם לברכה, ענין הכרת ומיתה בידי שמים.
כשעבר עבירה שחייבים עליה כרת, היה מת ממש קודם חמשים שנה.
ובמיתה בידי שמים, מת ממש קודם ששים שנה, כחנניה בן עזור הנביא בירמיה.
(ולפעמים גם במיתה בידי שמים נפרעין לאלתר כמו שמצינו בער ואונן)
והרי נמצאו בכל דור כמה וכמה חייבי כריתות ומיתות והאריכו ימיהם (ושניהם) [ושנותיהם] בנעימים?