ולוקח.
ובלבד, שלא יראנו לוקט".
רבי עקיבא במקום ר"א, עבדינן כותיה.
וב"ש במקום ב"ה, אינה משנה.
ותיפוק ליה, דנעשה שומר לפרי, ורחמנא אמר, (ויקרא יט, כג) "וערלתם ערלתו את פריו", "את" הטפל לפריו, ומאי ניהו שומר לפרי?
אמר רבא, היכא אמרינן דנעשה שומר לפרי, היכא דאיתיה בין בתלוש בין במחובר, הכא במחובר איתיה בתלוש ליתיה.
איתיביה אביי, "פיטמא של רמון, מצטרפת.
והנץ שלו, אין מצטרף".
מדקאמר, "הנץ שלו, אין מצטרף", אלמא דלאו אוכל הוא.
ותנ' גבי ערלה, "קליפי רמון, והנץ שלו. קליפי אגוזים, והגרעינין, חייבין בערלה"?
אלא אמר רבא, היכא אמרינן דנעשה להו שומר לפירי, היכא דאיתיה בשעת גמר פירא, האי קפרס ליתיה בשעת גמר פירא.
איני?
והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה, "הני מתחלי דערלה, אסירי.
הואיל ונעשו שומר לפירי".
ושומר לפירי אימת הוי, בכופרא.
וקא קרי ליה, שומר לפירי?
רב נחמן סבר לה כרבי יוסי.
דתנן, "רבי יוסי אומר, סמדר אסור, מפני שהוא פרי".
ופליגי רבנן עליה.
מתקיף לה רב שימי מנהרדעא, ובשאר אילני מי פליגי רבנן עליה?
והתנן, "מאימתי אין קוצצין את האילנות בשביעית?
ב"ש אומרים, כל האילנות משיוציאו.
וב"ה אומרים, החרובין משישרשרו.
והגפנים משיגרעו.
והזיתים משיניצו.
ושאר כל האילנות, משיוציאו".
ואמר רב אסי, הוא בוסר, הוא גרוע, הוא פול הלבן".
"פול הלבן" ס"ד?!
אלא אימא, "שיעורו כפול הלבן".
מאן שמעת ליה דאמר, "בוסר אין, סמדר לא", רבנן, וקתני, "שאר כל האילנות, משיוציאו"?
אלא אמר רבא, היכא אמרינן דהוי שומר לפרי, היכא דכי שקלת ליה לשומר מיית פירא. הכא, כי שקלת ליה, לא מיית פירא.
הוה עובדא, ושקלוה לנץ דרמונא, ויבש רמונא.
ושקלוה לפרחא דביטיתא, ואיקיים ביטיתא.
פלפלי.
רב ששת אמר, "שהכל".
רבא אמר, לא כלום.
ואזדא רבא לטעמיה.
דאמר רבא, "כס פלפלי ביומי דכפורי, פטור.
כס זנגבילא ביומא דכפורי, פטור".
מיתיבי, "היה ר"מ אומר, ממשמע שנאמר, 'וערלתם ערלתו את פריו', איני יודע שעץ מאכל הוא?
אלא מה ת"ל, 'עץ מאכל?
להביא, עץ שטעם עצו, ופריו שוה.
ואיזהו זה?
הפלפלין.
ללמדך, שהפלפלין חייבין בערלה.
וללמדך, שאין ארץ ישראל חסרה כלום.
שנאמר, (דברים ח, ט) "ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם, לא תחסר כל בה".
לא קשיא.
הא ברטיבתא, הא ביבשתא.
אמרי ליה רבנן למרימר, כס זנגבילא ביומא דכפורי, פטור.
והא אמר רבא, "האי המלתא דאתיא מבי הנדואי, שריא, ומברכין עליה בפה"א".
לא קשיא.
הא ברטיבתא, הא ביבשתא.
חביץ קדרה, וכן דייסא.
רב יהודה אמר, "שהכל נהיה בדברו".
רב כהנא אמר, "במ"מ".
בדייסא גרידא, כ"ע לא פליגי, דבמ"מ.
כי פליגי, בדייסא כעין חביץ קדרה.
רב יהודה אמר, "שהכל", סבר דובשא עיקר.
רב כהנא אמר, "בורא מיני מזונות", סבר סמידא עיקר.
א"ר יוסף, כותיה דרב כהנא מסתברא.
דרב ושמואל דאמרי תרוייהו, כל שיש בו מחמשת המינין, מברכין עליו "בורא מיני מזונות":
גופא רב ושמואל דאמרי תרוייהו, כל שיש בו מחמשת המינין, מברכין עליו בורא מיני מזונות.
ואיתמר נמי, רב ושמואל דאמרי תרוייהו, כל שהוא מחמשת המינין, מברכין עליו בורא מיני מזונות.
וצריכא.
דאי אשמעינן כל שהוא, הוה אמינא, משום דאיתיה בעיניה, אבל על ידי תערובות לא.