וההיא שעתא, אמיה לא הות.
א"ר לוי, לעולם יצפה אדם לחלום טוב, עד כ"ב שנה.
מנלן?
מיוסף.
דכתיב, (בראשית לז, ב) "אלה תולדות יעקב, יוסף בן שבע עשרה שנה וגו'".
וכתיב (בראשית מא, ו) "ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה וגו'".
מן שבסרי עד תלתין, כמה הוי?
תלת סרי.
ושב דשבעא, ותרתי דכפנא, הא כ"ב.
אמר רב הונא לאדם טוב, אין מראין לו חלום טוב.
ולאדם רע אין מראין לו חלום רע.
תניא נמי הכי, "כל שנותיו של דוד לא ראה חלום טוב.
וכל שנותיו של אחיתופל לא ראה חלום רע".
והכתיב (תהילים צא, י) "לא תאונה אליך רעה"
ואמר רב חסדא אמר רב ירמיה בר אבא, "שלא יבהילוך לא חלומות רעים ולא הרהורים רעים
"ונגע לא יקרב באהלך", שלא תמצא אשתך ספק נדה בשעה שאתה בא מן הדרך"?
אלא איהו לא חזי ליה, אחריני חזו ליה.
וכי לא חזא איהו מעליותא הוא?!
והאמר ר' זעירא, כל הלן שבעה ימים בלא חלום, נקרא רע?
שנאמר (משלי יט, כג) "ושבע ילין, בל יפקד רע".
אל תקרי "שָׂבֵעַ", אלא "שֶׁבַע".
אלא הכי קאמר, דחזא, ולא ידע מאי חזא.
אמר רב הונא בר אמי, אמר ר' פדת, א"ר יוחנן, הרואה חלום ונפשו עגומה, ילך ויפתרנו בפני שלשה.
יפתרנו?!
והאמר רב חסדא, חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא?
אלא אימא, "יטיבנו בפני שלשה".
ליתי תלתא ולימא להו, "חלמא טבא חזאי".
ולימרו ליה הנך, "טבא הוא, וטבא ליהוי. רחמנא לשוייה לטב, שבע זימנין לגזרו עלך מן שמיא דלהוי טבא".
ויהוי טבא.
ולימרו, ג' הפוכות, וג' פדויות, ושלש שלומות.
"שלש הפוכות":
(תהילים ל, יב) "הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה".
(ירמיהו לא, יב) "אז תשמח בתולה במחול, ובחורים וזקנים יחדיו, והפכתי אבלם לששון וגו'".
(דברים כג, ו) "ולא אבה ה' אלהיך לשמוע אל בלעם ויהפוך וגו'".
שלש פדויות דכתיב (תהילים נה, יט) "פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו'".
(ישעיהו לה, י) "ופדויי ה' ישובון וגו'".
(שמואל א יד, ) "ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה וגו'".
"שלש שלומות":
דכתיב (ישעיהו נז, יט) "בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו".
(דברי הימים א יב, יט) "ורוח לבשה את עמשי וגו'".
(שמואל א כה, ו) "ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וגו'".
אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי בהדי הדדי.
אמרי כל חד וחד מינן לימא מלתא דלא שמיע ליה לחבריה.
פתח חד מינייהו ואמר, ״האי מאן דחזא חלמא, ולא ידע מאי חזא.
ליקום קמי כהני בעידנא דפרסי ידייהו, ולימא הכי ״רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך, חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא.
בין שחלמתי אני לעצמי, ובין שחלמו לי חבירי, ובין שחלמתי על אחרים.
אם טובים הם?
חזקם ואמצם כחלומותיו של יוסף.
ואם צריכים רפואה?
רפאם כמי מרה על ידי משה רבינו, וכמרים מצרעתה, וכחזקיהו מחליו, וכמי יריחו על ידי אלישע.
וכשם שהפכת קללת בלעם הרשע לברכה, כן הפוך כל חלומותי עלי לטובה.
ומסיים בהדי כהני, דעני צבורא אמן.
ואי לא.
לימא הכי, ״אדיר במרום שוכן בגבורה, אתה שלום ושמך שלום, יהי רצון מלפניך שתשים עלינו שלום״.
פתח אידך ואמר, האי מאן דעייל למתא ודחיל מעינא בישא, לנקוט זקפא דידא דימיניה בידא דשמאליה, וזקפא דידא דשמאליה בידא דימיניה.
ולימא הכי, ״אנא פלוני בר פלוני מזרעא דיוסף קאתינא, דלא שלטא ביה עינא בישא״.
שנאמר (בראשית מט, כב) ״בן פורת יוסף בן פורת עלי עין וגו'״.
אל תקרי ״עלי עין״ אלא ״עולי עין״.
ר' יוסי בר' חנינא אמר מהכא, (בראשית מח, טז) ״וידגו לרוב בקרב הארץ״.
מה דגים שבים מים מכסים עליהם ואין עין רעה שולטת בהם, אף זרעו של יוסף אין עין רעה שולטת בהם.
ואי דחיל מעינא בישא דיליה, ליחזי אטרפא דנחיריה דשמאליה.
פתח אידך, ואמר ״האי מאן דחליש,
יומא קמא לא לגלי, כי היכי דלא לתרע מזליה.
מכאן ואילך לגלי.
כי הא דרבא כי הוה חליש, יומא קמא לא מגלי, מכאן ואילך א"ל לשמעיה, ״פוק אכריז, רבא חלש״.
מאן דרחים לי, לבעי עלי רחמי.
ומאן דסני לי, לחדי לי.
וכתיב (משלי כד, יז-יח) ״בנפול אויבך אל תשמח, ובכשלו אל יגל לבך, פן יראה ה' ורע בעיניו, והשיב מעליו אפו״.
שמואל כי הוה חזי חלמא בישא אמר (זכריה י, ב) ״וחלומות השוא ידברו״.
כי הוה חזי חלמא טבא, אמר ״וכי החלומות השוא ידברו?!״
והכתיב (במדבר יב, ו) ״בחלום אדבר בו״?
רבא רמי, כתיב ״בחלום אדבר בו״.
וכתיב ״וחלומות השוא ידברו״?
לא קשיא.
כאן ע"י מלאך, כאן ע"י שד.
א"ר ביזנא בר זבדא, א"ר עקיבא, א"ר פנדא, א"ר נחום, א"ר בירים משום זקן אחד, ומנו ר' בנאה.
עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים.
פעם אחת חלמתי חלום, והלכתי אצל כולם.
ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה.
וכולם נתקיימו בי.
לקיים מה שנאמר, ״כל החלומות הולכים אחר הפה.
אטו כל החלומות הולכים אחר הפה, קרא הוא!?
אין.
וכדרבי אלעזר.
דא"ר אלעזר, מנין שכל החלומות הולכין אחר הפה?
שנאמר (בראשית מא, יג) ״ויהי כאשר פתר לנו כן היה״.
אמר רבא, והוא דמפשר ליה מעין חלמיה.
שנאמר (בראשית מא, יב) ״איש כחלומו פתר״.
(בראשית מ, טז) ״וירא שר האופים״.
מנא ידע?
א"ר אלעזר, מלמד שכל אחד ואחד הראוהו חלומו ופתרון חלומו של חבירו.
א"ר יוחנן, השכים ונפל לו פסוק לתוך פיו, הרי זו נבואה קטנה.
ואמר ר' יוחנן, ג' חלומות מתקיימין:
חלום של שחרית.
וחלום שחלם לו חבירו.
וחלום שנפתר בתוך חלום.
ויש אומר, אף חלום שנשנה.
שנאמר (בראשית מא, לב) ״ועל השנות החלום וגו'״.
אמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן, אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו.
שנאמר (דניאל ב, כט) ״אנת מלכא רעיונך על משכבך סליקו״.
ואיבעית אימא, מהכא (דניאל ב, ל) ״ורעיוני לבבך, תנדע״.
אמר רבא, תדע דלא מחוו ליה לאינש, לא דקלא דדהבא, ולא פילא דעייל בקופא דמחטא: