אלא אתו אינהו גזור אגושא לשרוף ואאוירא ולא כלום.
ואתו רבנן דפ' שנה גזור אאוירא לתלות.
למימרא דחדא גזירתא הוה לשריפה, והאמר אילפא ידים תחלת גזירתן לשריפה - ידים הוא דתחלת גזירתן לשריפה הא מידי אחרינא לא?
אלא אתו אינהו גזור אגושא לתלות ואאוירא ולא כלום.
ואתו רבנן דפ' שנה גזור אגושא לשרוף ואאוירא לתלות.
ואכתי באושא גזור?
דתנן: על ו' ספקות שורפין את התרומה על ספק בית הפרס, ועל ספק עפר הבא מארץ העמים, ועל ספק בגדי עם הארץ, ועל ספק כלים הנמצאין, ועל ספק הרוקין, ועל ספק מי רגלי אדם שכנגד מי רגלי בהמה.
על ודאי מגען [שהוא] ספק טומאתן - שורפין את התרומה.
ר' יוסי אומר: אף על ספק מגען ברה"י - שורפין.
וחכ"א: ברה"י - תולין, ברה"ר - טהורין.
ואמר עולא: אלו ו' ספיקות באושא התקינו?
אלא אתו אינהו גזור אגושא לתלות ואאוירא ולא כלום. ואתו רבנן דשמונים שנה גזור אידי ואידי לתלות. ואתו באושא גזור אגושא לשרוף ואאוירא כדקאי קאי:
כלי זכוכית מ"ט גזור בהו רבנן טומאה?
א"ר יוחנן אמר ר"ל: הואיל ותחלת ברייתן מן החול שוינהו רבנן ככלי חרס.
אלא מעתה לא תהא להן טהרה במקוה - אלמה תנן: ואלו חוצצין בכלים הזפת והמור בכלי זכוכית?
הכא במאי עסקינן כגון שניקבו והטיף לתוכן אבר, ור"מ היא, דאמר: הכל הולך אחר המעמיד.
דתניא: כלי זכוכית שנקבו והטיף לתוכן אבר - אמר רבן שמעון ב"ג: ר"מ מטמא וחכמים מטהרין.
אלא מעתה
אתו אינהו - יוסי ויוסי:
גזור אגושא לשרוף - תרומה הנוגעת בגוש העפר:
ואאוירא לתלות - תרומה הנכנסת באוירא ואין דבר מפסיק בינתים כגון שידה פרוצה מתחתיה:
ואכתי - אגושא לשרוף באושא גזור:
על ספק בית הפרס - כלומר על ספקו של בית הפרס כגון תרומה שנכנסת לבית הפרס דהוא שדה שאבד בה קבר היינו ספק דלא ידעינן אם האהילה על הקבר אם לאו:
ועל ספיקו של עפר ארץ העמים - דכל עפר ארץ העמים מספקא לן בקבר של מת:
ועל ספיקו של בגדי עם הארץ - דכולהו מספקא לן שמא ישבה עליהם אשתו נדה כדתנן (חגיגה דף יח:) בגדי ע"ה מדרס לפרושים:
ועל ספק כלים הנמצאים - דלא ידעינן אם טמאים הן:
ספק רוקין - כל רוקין מספקא לן דדילמא דזב נינהו:
ועל ספק מי רגלי אדם - הך ספק לא דמי להנך דלעיל אלא אפי' מספקא לן אם מי רגלי אדם הן אם מי רגלי בהמה הן דאיכא תרי ספיקי לקולא דאם תמצי לומר דאדם שמא טהור:
שכנגד מי רגלי בהמה - רבותא אשמעינן דלא תימא מדהני דבהמה הני נמי דבהמה:
ודאי מגען וספק טומאתן - יודע ודאי שנגע בהן תרומה אבל אינו יודע אם הם טמאים אם לאו כדמפרש בכולהו:
שורפים - והיינו אגושא:
באושא התקינו - כמה שנים אחר חורבן כדאמרינן בר"ה (פ"ד דף לא.) גבי י' מסעות נסעה שכינה:
ואלו חוצצין - לגבי טבילה: הזפת והמור גרסינן:
בכלי זכוכית - שהן חלקין ואין אדם מקפיד על טיט ודבר אחר הנדבק בהן לפי שנופל מאיליו והני הוא דמדבקי טובא וקפיד עלייהו ואין חוצץ אלא דבר המקפיד עליו:
כגון שנקבו - וטהרו מתורת כלי חרס דכלי חרס שבירתו מטהרתו:
והטיף לתוכו אבר - דחשיב ליה ככלי מתכות דכל קבלת טומאתו משום אבר המעמידו הלכך אית ליה טהרה במקוה:
מטמא - ולא אמרינן בטיל ליה מתורת כלי כשאר כלי חרס הנשבר דקסבר הלך אחר המעמיד ותורת כלי מתכות עליו:
אלא מעתה - הואיל ושוינהו ככלי חרס: