צורת הדף באתר היברובוקס

ההוא בארון כתיב.

ההוא בארון כתיב - שהוא משא בני קהת ועל שם שהוא מקודש משאר המשאות קרוי מקדש:

אלא מהכא: (שמות כה) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.

בין לרבנן ובין לרבי יהודה לילפו מפתח שער החצר.

לילפו מפתח שער החצר - ארוחב פריך דתנן במתניתין והרחב מעשר אמות ימעט הא אשכחן פתח חצר דהוי עשרים רוחב ואיקרי פתח דכתיב ואת קלעי החצר ואת מסך פתח  שער החצר בפרשת נשא כתיב אבל אגובה ולמיפסל בגובה יותר מה' אמות לא מצי פריך דהא אשכחן פתח ההיכל דגבוה כ' וקא קרי ליה פתח:

דכתיב: (שמות כז) אורך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים וקומה חמש אמות.

רוחב חצר המשכן נ' אמה - והא דכתיב חמשים בחמשים בפרק שני (ד' כג:) מפרש לה ופתחה באמצע רחבה וסתמו בקלעים ט"ו אמה מצד זה של פתח וט"ו אמה מצד זה של  פתח נשארו כ' אמה רוחב באמצע כדכתיב חמש עשרה אמה קלעים לכתף וכתף הוא צידו של פתח:

וכתיב: (שמות כז) וחמש עשרה אמה קלעים לכתף וכתיב (שמות לח) ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר קלעים חמש עשרה אמה.

מה להלן חמש ברוחב עשרים אף כאן חמש ברוחב עשרים?

מה להלן - גובה חמש שהרי כל קלעי החצר סביב לא היה גובהן אלא חמש כדכתיב (שמות כז) וקומה חמש אמות:

פתח שער החצר איקרי פתח סתמא לא איקרי.

ואיבעית אימא: כי כתיב קלעים חמש עשרה אמה לכתף - בגובהה הוא דכתיב.

בגובהה הוא דכתיב - שגבהו הקלעים המזרחיות מזה ומזה לפתח ט"ו אמה יותר משאר קלעי החצר דהוו להו גובה כ' ולרוחב לא ניתנה מדה:

גובהה!? והא כתיב וקומה חמש אמות?

ההוא משפת מזבח ולמעלה.

ההוא - חמש אמות:

משפת קלעים ולמטה - למטה מאותן ט"ו שנעדפו מזה ומזה לפתח היו עוד חמש גובה שוה לשאר הקלעים ועליהן ניתוספו ט"ו בגובה מב' עברי הפתח דהוו להו כ'. לישנא אחרינא  בגובהה הוא דכתיב דגובה כל קלעי החצר סביב ט"ו אמה אבל לרוחב הפתח לא למדנו שיעור. ולהך לישנא גרסינן במסקנא ההוא משפת מזבח ולמעלה שהמזבח גובהו עשר והקלעים גבוהות ממנו חמש דהוו להו ט"ו כדי שלא יהא כהן עומד עליו ועבודה בידו וכל העם רואין אותו מבחוץ ושתיהן שמעתי וזה עיקר. וכן מפורש בזבחים בפרק קדשי קדשים (ד' נט:) והמפרש לשון ראשון טועה הוא שהיה סבור דמאן דפריך לילפו מפתח שער החצר אגובהה פריך למיפסל גובה יותר מה' אמות ומשום הכי אהדר לאוקומי פתח החצר בגובה כ':

ורבי יהודה?

מפתחו של אולם גמר.

והא תנן והרחב מעשר אמות ימעט ולא פליג ר' יהודה?

ולא פליג ר' יהודה - ואי מאולם גמר ליכשר ברוחב כ':

אמר אביי: פליג בברייתא.

דתניא: והרחב מי' אמות - ימעט. ר' יהודה אומר: אינו צריך למעט.

וליפלוג במתני'?

פליג בגובהה וה"ה לרחבה.

ואכתי ר' יהודה מפתחו של אולם גמר?!

והתניא: מבוי שהוא גבוה מכ' אמה - ימעט. ורבי יהודה מכשיר עד מ' ונ' אמה.

ותני בר קפרא עד מאה. 

ותני בר קפרא - במילתיה דר' יהודה עד מאה אמה:

בשלמא לבר קפרא גוזמא.

בשלמא לבר קפרא - איכא למימר דר' יהודה מאולם גמר ולא מכשר בגבוה מארבעים והא דתני בר קפרא מאה גוזמא נקט משום דאכשר ר' יהודה ביותר מכ' ומשלשים נראים לבר  קפרא גוזמא ונקיט במילתיה טפי:

אלא לרב יהודה מאי גוזמא?

בשלמא לרבי יהודה ארבעים - גמר מפתחו של אולם, אלא נ' מנא ליה?

א"ר חסדא: הא מתניתא אטעיתיה לרב.

אטעיתיה לרב - דאמר לעיל ר' יהודה לא למדה אלא מפתח אולם הא מתניתא דלקמיה אטעיתיה:

דתניא: מבוי שהוא גבוה מכ' אמה יותר מפתחו של היכל - ימעט.

הוא סבר מדרבנן מפתחו של היכל גמרי רבי יהודה מפתחו של אולם גמר.

ולא היא ר' יהודה מפתחא דמלכין גמר. 

פיתחא דמלכין - סתם פתחי מלכים גבוהין הרבה:

ורבנן, אי מפתחו של היכל גמירי ליבעו דלתות כהיכל?

אלמה תנן: הכשר מבוי ב"ש אומרים: לחי וקורה. וב"ה אומרים: לחי או קורה?

לחי - קנה או לוח נעוץ אצל כותל האחד בראשו:

דלתות היכל לצניעות בעלמא הוא דעבידן.

אלא מעתה לא תיהני ליה צורת הפתח.

דהא היכל צורת הפתח הויא לו, אפילו הכי עשר אמות הוא דרויח - אלמה תנן אם יש לו צורת הפתח אע"פ שרחב מעשר אמות אינו צריך למעט?.

מידי הוא טעמא אלא לרב, הא מתני ליה רב יהודה לחייא בר רב קמיה דרב - אינו צריך למעט.

וא"ל אתנייה - צריך למעט.

אלא מעתה