ואחד הסך.
אחד תרומה טמאה, ואחד תרומה טהורה - משלם חומש, וחומשא דחומשא".
איבעיא להו, כשהוא משלם, לפי מדה משלם או לפי דמים משלם?
כל היכא דמעיקרא שויא ארבעה זוזי, ולבסוף שויא זוזא, לא תיבעי לך.
דודאי כדמעיקרא משלם, לפי דמים.
דלא גרע מגזלן.
דתנן, "כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה".
כי תיבעי לך, דמעיקרא שויא זוזא, ולבסוף שויא ארבעה.
מאי?
לפי מדה משלם.
דאמר ליה גריוא אכל, גריוא משלם.
או דילמא, לפי דמים משלם.
בזוזא אכל, בזוזא משלם?
אמר רב יוסף, תא שמע.
"אכל גרוגרות, ושילם לו תמרים - תבא עליו ברכה".
אי אמרת בשלמא לפי מדה משלם.
אמטו להכי "תבא עליו ברכה".
דאכיל גריוא דגרוגרות דשויא זוזא, וקא יהיב גריוא דתמרים, דשויא ארבעה.
אלא אי אמרת לפי דמים משלם.
אמאי "תבא עליו ברכה"?
בזוזא אכל, בזוזא קא משלם?
אמר אביי, לעולם לפי דמים משלם.
ואמאי "תבא עליו ברכה"?
דאכל מידי דלא קפיץ עליה זביניה, וקא משלם מידי דקפיץ עליה זביניה:
תנן, "האוכל תרומת חמץ בפסח בשוגג, משלם קרן וחומש".
אי אמרת בשלמא לפי מדה משלם, שפיר.
אלא אי אמרת לפי דמים משלם, חמץ בפסח בר דמים הוא?!
אין.
הא מני ר' יוסי הגלילי היא, דאמר, "חמץ בפסח, מותר בהנאה".
אי הכי, אימא סיפא.
"במזיד פטור מן התשלומין, ומדמי עצים".
אי ר' יוסי הגלילי, אמאי פטור מן התשלומין, ומדמי עצים?
סבר לה כר' נחוניא בן הקנה.
דתניא, "רבי נחוניא בן הקנה היה עושה את יום הכפורים כשבת לתשלומין וכו'".
כתנאי.
"האוכל תרומת חמץ בפסח, פטור מן התשלומין ומדמי עצים.
דברי רבי עקיבא.
ר' יוחנן בן נורי, מחייב.
אמר לו רבי עקיבא לר' יוחנן בן נורי, "וכי מה הנאה יש לו בה?"
אמר לו ר' יוחנן בן נורי לר"ע, "ומה הנאה יש לאוכל תרומה טמאה בשאר כל ימות השנה, שמשלם?"
אמר לו, "לא אם אמרת בתרומה טמאה בשאר ימות השנה, שאע"פ שאין לו בה היתר אכילה, יש לו בה היתר הסקה.
תאמר בזה, שאין לו בה לא היתר אכילה ולא היתר הסקה?
הא למה זה דומה, לתרומת תותים וענבים שנטמאה, שאין לו בה לא היתר אכילה ולא היתר הסקה.
בד"א, במפריש תרומה והחמיצה, אבל מפריש תרומת חמץ, דברי הכל אינה קדושה".
תניא אידך, (ויקרא כב, ) "'ונתן לכהן את הקדש', דבר הראוי להיות קדש. פרט לאוכל תרומת חמץ בפסח, שפטור מן התשלומים, ומדמי עצים.
דברי ר' אליעזר בן יעקב.
ור"א חסמא, מחייב.
אמר לו ר"א בן יעקב לר"א חסמא, 'וכי מה הנאה יש לו בה?'
אמר לו ר"א חסמא לר"א בן יעקב, 'וכי מה הנאה יש לו לאוכל תרומה טמאה בשאר ימות השנה שמשלם?'
אמר לו, 'לא אם אמרת בתרומה טמאה בשאר ימות השנה, שאע"פ שאין לו בה היתר אכילה, יש לו בה היתר הסקה, תאמר בזו, שאין לו בה לא היתר אכילה ולא היתר הסקה?'
אמר לו, 'אף בזו יש לו בה היתר הסקה.
שאם רצה הכהן, מריצה לפני כלבו או מסיקה תחת תבשילו'".