אמר אביי, רבי אליעזר בן יעקב, ורבי עקיבא, ור' יוחנן בן נורי, כולהו סבירא להו חמץ בפסח אסור בהנאה.
ובהא פליגי:
דרבי עקיבא סבר, לפי דמים משלם.
ורבי יוחנן בן נורי סבר, לפי מדה משלם.
פשיטא?
מהו דתימא רבי יוחנן בן נורי נמי כרבי עקיבא סבירא ליה, דאמר לפי דמים משלם.
והתם היינו טעמא דקא מחייב, משום דסבר לה כר' יוסי הגלילי, דאמר, חמץ בפסח מותר בהנאה.
קמ"ל.
ואימא הכי נמי?
אם כן נהדר ליה רבי יוחנן בן נורי לר' עקיבא, כי היכי דמהדר ליה רבי אלעזר חסמא לר' אליעזר בן יעקב:
ת"ר, "האוכל כזית תרומה, משלם קרן וחומש.
אבא שאול אומר, עד שיהא בו שוה פרוטה".
מ"ט דתנא קמא?
אמר קרא (ויקרא כב, ) "ואיש כי יאכל קדש בשגגה", ואכילה בכזית.
ואבא שאול מאי טעמא?
אמר קרא, "ונתן" ואין נתינה פחות משוה פרוטה.
ואידך נמי הא כתיב "יאכל"?
ההוא, פרט למזיק הוא דאתא.
ותנא קמא, הכתיב "ונתן"?
ההוא מיבעי ליה לדבר הראוי להיות קדש :
ת"ר, "האוכל תרומה פחות מכזית, משלם את הקרן ואינו משלם את החומש".
היכי דמי?
אי דלית ביה שוה פרוטה, קרן נמי לא לישלם?
ואי דאית בה שוה פרוטה, חומש נמי לישלם?
לעולם דאית בה שוה פרוטה, ואפילו הכי, כיון דלית ביה כזית, משלם את הקרן ואינו משלם את החומש.
אמרוה רבנן קמיה דרב פפא, הא דלא כאבא שאול.
דאי כאבא שאול, האמר, "כיון שיש בה שוה פרוטה, אע"ג דלית ביה כזית".
אמר להו רב פפא, אפילו תימא אבא שאול.
אבא שאול תרתי בעי.
ומי בעי אבא שאול תרתי?!
והא תנן, "אבא שאול אומר, את שיש בו שוה פרוטה חייב בתשלומין, את שאין בו שוה פרוטה אינו חייב בתשלומין.
אמרו לו, 'לא אמרו שוה פרוטה אלא לענין מעילה בלבד, אבל לתרומה אינו חייב עד שיהא בו כזית'".
ואם איתא, "כיון שיש בו כזית" מיבעי ליה?
תיובתא.
ואף רב פפא הדר ביה.
דתניא (ויקרא ה, ) "'וחטאה בשגגה', פרט למזיד.
והלא דין הוא' ומה שאר מצות שחייב בהן כרת, פוטר בהן את המזיד, מעילה שאין בה כרת, אינו דין שפטר את המזיד?!
לא.
אם אמרת בשאר מצות, שכן לא חייב בהן מיתה, תאמר במעילה, שחייב בה מיתה?
ת"ל "בשגגה" פרט למזיד".
ואמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין, האי תנא מעיקרא אלימא ליה כרת, ולבסוף אלימא ליה מיתה?
ואמר ליה, הכי קאמר.
לא אם אמרת בשאר מצות, שכן לא חייב בהן מיתה בפחות מכזית, תאמר במעילה שחייב בה מיתה בפחות מכזית.
ואמר ליה, "תנוח דעתך, שהנחת את דעתי".
וא"ל, מאי ניחותא?
דרבה ורב ששת שדו ביה נרגא.
מאן שמעת ליה דאמר,