אוכלין על של בין הכיפין, ואין אוכלין על שבין השיצין".
תנן התם, "שלש ארצות לביעור, יהודה ועבר הירדן וגליל.
ושלש ארצות בכל אחת ואחת.
ולמה אמרו שלש ארצות לביעור?
שיהיו אוכלין בכל אחת ואחת עד שיכלה האחרון שבה".
מנא הני מילי?
אמר רב חמא בר עוקבא א"ר יוסי בר חנינא, אמר קרא, (ויקרא כה, ) "ולבהמתך ולחיה אשר בארצך".
כל זמן שחיה אוכלת מן השדה, האכל לבהמה שבבית.
כלה לחיה אשר בשדה, כלה לבהמתך מן הבית".
וגמירי, דאין חיה שביהודה גדילה על פירות שבגליל.
ואין חיה שבגליל, גדילה על פירות שביהודה.
ת"ר, "פירות שיצאו מארץ ישראל לחוצה לארץ, מתבערין בכל מקום שהן.
רשב"א אומר, יחזרו למקומן ויתבערו.
משום שנאמר, 'בארצך'".
הא אפיקתיה?
קרי ביה, "בארץ", "בארצך".
אי נמי, מ"אשר בארצך".
רב ספרא נפק מארץ ישראל לחוצה לארץ.
הוה בהדיה גרבא דחמרא דשביעית.
לוו בהדיה רב הונא בריה דרב איקא ורב כהנא.
אמר להו, איכא דשמיע ליה מיניה דרבי אבהו הלכה כר"ש בן אלעזר או לא?
אמר ליה רב כהנא, "הכי א"ר אבהו, 'הלכה כר' שמעון בן אלעזר'".
א"ל רב הונא בריה דרב איקא, "הכי א"ר אבהו, 'אין הלכה כרשב"א'".
אמר רב ספרא, נקוט הא כללא דרב הונא בידך, דדייק וגמר שמעתתא מפומיה דרביה, כרחבה דפומבדיתא.
דאמר רחבה אמר רב יהודה, "הר הבית סטיו כפול היה, סטיו לפנים מסטיו".
קרי עליה רב יוסף (הושע ד, ) "עמי בעצו ישאל, ומקלו יגיד לו".
כל המיקל לו, מגיד לו.
ר' אילעאי קץ כפנייתא דשביעית.
היכי עביד הכי? "לאכלה" אמר רחמנא, ולא להפסד?
וכי תימא, הני מילי היכא דנחית לפירא, אבל היכא דלא נחית לפירא, לא.
והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה, "הני מתחלי דערלה, אסירי.
הואיל ונעשו שומר לפירי".
ושומר לפירי אימת הוה?
בכופרי.
וקא קרי להו פירי?
ר"נ דאמר כר' יוסי.
דתנן, "רבי יוסי אומר סמדר, אסור.
מפני שהוא פירי".
ופליגי רבנן עליה.
מתקיף לה רב שימי מנהרדעא, ומי פליגי רבנן עליה דרבי יוסי בשאר אילנות?!
והא תנן, "מאימתי אין קוצצין את האילנות בשביעית?
ב"ש אומרים, כל האילנות משיוציאו.
וב"ה אומרים, החרובין, משישרשרו.
והגפנים,