קרוב להאכיל את ישראל קדשים בחוץ.
מקולס, אין.
שאין מקולס, לא?
אמרי, מקולס לא שנא אמר לא שנא לא אמר.
שאינו מקולס, פירש, אין.
לא פירש, לא.
רב אחא מתני לה להא מתני' כר' שמעון.
מתקיף לה רב ששת, בשלמא למאן דתני לה כרבי יוסי ניחא.
אלא למאן דמתני כר' שמעון, מי ניחא?
והתנן, "רבי שמעון פוטר, שלא התנדב כדרך המתנדבים"
אמר ליה רבינא לרב אשי, ומאן דמתני לה כר' יוסי מי ניחא?!
והאמר רבא, רבי שמעון בשיטת רבי יוסי אמרה, דאמר אף בגמר דבריו אדם נתפס.
מאי לאו מדרבי שמעון סבר לה כר' יוסי, רבי יוסי נמי סבר לה כרבי שמעון?
לא.
רבי שמעון סבר לה כר' יוסי, ולא רבי יוסי סבר לה כר' שמעון.
איבעיא להו, תודוס איש רומי גברא רבה הוה, או בעל אגרופין הוה?
ת"ש, עוד זו דרש תודוס איש רומי.
מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו [עצמן] על קדושת השם לכבשן האש?
נשאו קל וחומר בעצמן מצפרדעים.
ומה צפרדעים שאין מצווין על קדושת השם, כתיב בהו (שמות ז) "ובאו [ועלו] בביתך [וגו'] ובתנוריך ובמשארותיך".
אימתי משארות מצויות אצל תנור?
הוי אומר בשעה שהתנור חם.
אנו שמצווין על קדושת השם, על אחת כמה וכמה!"
רבי יוסי בר אבין אמר, מטיל מלאי לכיס של תלמידי חכמים היה.
דאמר ר' יוחנן, כל המטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים, זוכה ויושב בישיבה של מעלה.
שנא' (קהלת ז, ) ,כי בצל החכמה בצל הכסף":
משנה
מקום שנהגו להדליק את הנר בלילי יום הכפורים, מדליקין.
מקום שנהגו שלא להדליק, אין מדליקין.
ומדליקין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובמבואות האפלים ועל גבי החולים:
גמרא
תנא, "בין שאמרו להדליק ובין שאמרו שלא להדליק, שניהן לדבר אחד נתכוונו".
אמר רב יהושע, דרש רבא (ישעיהו ס, ) "ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ וגו'".
בין שאמרו להדליק ובין שאמרו שלא להדליק, שניהם לא נתכוונו אלא לדבר אחד.
אמר רב יהודה אמר שמואל, אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת, הואיל ותחלת ברייתו הוא.
אמר ליה ההוא סבא, ואיתימא רבה בר בר חנה, ישר.
וכן אמר רבי יוחנן.
עולא הוה רכיב חמרא ואזיל, והוה שקיל ואזיל רבי אבא מימיניה, ורבה בר בר חנה משמאליה.
אמר ליה רבי אבא לעולא, "ודאי דאמריתו משמיה דרבי יוחנן, אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת, הואיל ותחלת ברייתו הוא?"
הדר עולא, חזא ביה ברבה בר בר חנה, בישות.
א"ל, "אנא לאו אהא אמרי, אלא אהא אמרי".
דתני תנא קמיה דרבי יוחנן, "ר"ש בן אלעזר אומר, יום הכפורים שחל להיות בשבת, אף במקום שאמרו שלא להדליק, מדליקין מפני כבוד השבת".
ועני רבי יוחנן בתריה, "וחכמים אוסרים".
א"ל, עדא תהא.
קרי עליה רב יוסף (משלי כ, ) "מים עמוקים, עצה בלב איש