ואיש תבונה, ידלנה".
"מים עמקים, עצה בלב איש", זה עולא.
"ואיש תבונה, ידלנה", זה רבה בר בר חנה.
ואינהו כמאן סברוה?
כי הא דאמר ר' בנימין בר יפת אמר רבי יוחנן, מברכין על האור, בין במוצאי שבת בין במוצאי יום הכפורים.
וכן עמא דבר.
מיתיבי, "אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת, הואיל ותחילת ברייתו הוא.
וכיון שרואה, מברך מיד.
רבי יהודה אומר, סודרן על הכוס".
ואמר רבי יוחנן, הלכה כרבי יהודה?
לא קשיא.
כאן, באור ששבת.
כאן, באור היוצא מן העצים ומן האבנים.
תני חדא, "אור היוצא מן העצים ומן האבנים, מברכין עליו".
ותני חדא, "אין מברכין עליו"?
לא קשיא.
כאן במוצאי שבת, כאן במוצאי יום הכפורים.
רבי, מפזרן.
רבי חייא, מכנסן.
אמר רבי יצחק בר אבדימי, אע"פ שרבי מפזרן, חוזר וסודרן על הכוס, כדי להוציא בניו ובני ביתו.
ואור במוצאי שבת איברי?!
והא תניא, "עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות.
אלו הן:
באר
והמן
וקשת
כתב
ומכתב
והלוחות
וקברו של משה
ומערה שעמד בו משה ואליהו
פתיחת פי האתון
ופתיחת פי הארץ לבלוע את הרשעים
רבי נחמיה אומר משום אביו, אף האור והפרד.
ר' יאשיה אומר משום אביו, אף האיל, והשמיר.
רבי יהודה אומר, אף הצבת.
הוא היה אומר, צבתא, בצבתא מתעבדא.
וצבתא קמייתא מאן עבד?
הא לאי, בריה בידי שמים היא.
אמר ליה, אפשר יעשנה בדפוס, ויקבענה.
כיון הא לאי בריה בידי אדם היא"?
לא קשיא.
הא באור דידן, הא באור דגיהנם.
אור דידן, במוצאי שבת.
אור דגיהנם, בערב שבת.
ואור דגיהנם בערב שבת איברי?!
והא תניא, "שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, ואלו הן:
תורה
ותשובה
וגן עדן
וגיהנם
וכסא הכבוד
ובית המקדש
ושמו של משיח.
תורה, דכתיב (משלי ח, ) "ה' קנני ראשית דרכו".
תשובה, דכתיב (תהילים צ, ) "בטרם הרים ילדו".
וכתיב (תהילים צ, ) "תשב אנוש עד דכא, ותאמר שובו בני אדם".
גן עדן, דכתיב (בראשית ב, ) "ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם".
גיהנם, דכתיב (ישעיהו ל, ) "כי ערוך מאתמול תפתה".
כסא הכבוד ובית המקדש, דכתיב (ירמיהו יז, ) "כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו".
שמו של משיח, דכתיב (תהילים עב, ) "יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו"?
אמרי חללה הוא דנברא קודם שנברא העולם ואור דידיה בערב שבת ואור דידיה בערב שבת איברי והתניא רבי יוסי אומר אור שברא הקב"ה בשני בשבת אין לו כבייה לעולם שנאמר (ישעיהו סו) ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה ואמר רבי בנאה בריה דרבי עולא מפני מה לא נאמר כי טוב בשני בשבת מפני שנברא בו אור של גיהנם ואמר רבי אלעזר אע"פ שלא נאמר בו כי טוב חזר וכללו בששי שנאמר (בראשית א) וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד אלא חללה קודם שנברא העולם ואור דידיה בשני בשבת ואור דידן במחשבה עלה ליבראות בערב שבת ולא נברא עד מוצאי שבת דתניא ר' יוסי אומר שני דברים עלו במחשבה ליבראות בערב שבת ולא נבראו עד מוצאי שבת ובמוצאי שבת נתן הקב"ה דיעה באדם הראשון מעין דוגמא של מעלה והביא שני אבנים וטחנן זו בזו ויצא מהן אור והביא שתי בהמות והרכיב זו בזו ויצא מהן פרד רבן שמעון בן גמליאל אומר פרד בימי ענה היה שנאמר (בראשית לו) הוא ענה אשר מצא את הימים במדבר דורשי חמורות היו אומרים ענה פסול היה לפיכך הביא פסול לעולם[1] שנאמר (בראשית לו) אלה בני שעיר החורי וכתיב אלה בני צבעון ואיה וענה אלא מלמד שבא צבעון על אמו והוליד ממנה ענה[2] ודילמא תרי ענה הוו אמר רבא אמינא מילתא דשבור מלכא לא אמרה ומנו שמואל איכא דאמרי אמר ר"פ אמינא מילתא דשבור מלכא לא אמרה ומנו רבא אמר קרא הוא ענה הוא ענה דמעיקרא תנו רבנן עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן באר ומן וקשת הכתב והמכתב והלוחות קברו של משה ומערה שעמד בה משה ואליהו פתיחת פי האתון ופתיחת פי הארץ לבלוע את הרשעים ויש אומרים אף מקלו של אהרן שקדיה ופרחיה ויש אומרים אף המזיקין ויש אומרים אף