Right Click Here and click save as to download

ופעמים שהן פטורים בזה ובזה?

היך עבידא?

חלקו הנכסים ולא חלקו הבהמה, חייבין בזה ובזה.

חלקו הבהמה ולא חלקו את הנכסים, פטורים מזה ומזה.

א"ר מנא הדא דאת אמר, בשלא היתה הבהמה רוב, אבל אם היתה הבהמה רוב, הן הן עיקר נכסים.

ר' אבין אמר ר' שמי, בעי מפני שעשיתן כאדם אחד אצל מעשר בהמה, את פוטרו מן הקלבון?!

א"ל לא שניא היא, שהוא נותן סלע אחת שלימה?!

מעתה אפילו חלקו וחזרו ונשתתפו, חייבין במעשר בהמה ופטורים מן הקלבון.

ותנינן, "חייבין בקלבון ופטורין במעשר בהמה"?:

ר' בא בשם אבא בר רב הונא, היא שני אחין שירשו את אביהן, היא שני גיסין שירשו את חמיהן.

לאיכן היו הקלבנות נופלין?

ר"מ אומר, לשקלים.

רבי לעזר אומר, לנדבה.

ר' שמעון שזורי אומר, ריקועי זהב, וצפוי לבית קודש הקדשים.

בן עזאי אומר, שולחנין היו נוטלין אותן בשכרן.

ויש אומרים, להוצאת דרכים:

מסכת שקלים פרק ב

הלכה א משנה

מצרפין שקלים לדרכונות, מפני משוי הדרך.

כשם שהיו שופרות במקדש, כך היו שופרות במדינה.

בני העיר ששלחו את שקליהן ונגנבו או שאבדו.

אם נתרמה התרומה, נשבעין לגיזברין.

ואם לאו, נשבעין לבני העיר, ובני העיר שוקלין תחתיהן.

נמצאו או שהחזירום הגנבים, אלו ואלו שקלים.

ואין עולין להן לשנה הבאה:

גמרא

ויעשו אותן מרגליות?

שמא תזיל המרגליות, ונמצא ההקדש מפסיד.

כההיא דתנינן תמן, "וכלן נפדין בכסף ובשוה כסף, חוץ מן השקלים".

ואין פודין בכלים?!

ואמר ר' שמואל בר רב יצחק, שמא יזילו הכלים, ונמצא ההקדש מפסיד.

אוף הכא נמי, שמא תזיל המרגליות, ונמצא ההקדש מפסיד.

מתניתא בתקלין חדתין, אבל בתקלין עתיקין לא בדא.

ותני כן, "עתיקין במקדש, ואין עתיקין במדינה".

מתני' בש"ח, אבל בשומר שכר לא בדא.

א"ר אבא ואפי' תימר בש"ש.

"נגנבו", בלסטים מזויין.

"אבדו", שטבעה ספינתו בים.

אמר רבי יוסטי ב"ר סימון, אתיא כמאן דאמר "תורמין על הגבוי, ועל העתיד לגבות".

ברם, כמ"ד אין תורמין לא על הגבוי ועל העתיד לגבות, לא בדא:

בני העיר ששלחו את שקליהם כו': א"ר אלעזר, דר' שמעון היא.

דר' שמעון אומר, קדשים שהוא חייב באחריות, כנכסיו הן.

א"ר יוחנן ד"ה היא, משום שבועת תקנה.

ע"ד דרבי יוחנן, ניחא נשבעים לגזברים, ואם לאו, נשבעים לבני העיר, ובני העיר שוקלים אחרים