Right Click Here and click save as to download

רבי חזקיה בשם רב חסדא, תיפתר, שפדאן תמימין והוממו.

רבי יוסה בשם רב חסדא, מתני' אמרה כן, "ולדן וחלבן אסור, לאחר פדיונן".

רבי חזקיה בשם רבי יוסה, קדשי בדק הבית שפדאן תמימין, יצאו לחולין.

אין תימר, לא יצאו לחולין, היאך קדשי מזבח חלין על קדשי בדק הבית?

בעלי מומין, קדשי מזבח חלה עליהן, ליידה מילה? לגיזה ולעבודה.

"הפריש נקיבה, לעולתו ולפסחו ולאשמו, עושה תמורה.

ר"ש אומר, לעולתו עושה תמורה, לפסחו ולאשמו אינו עושה תמורה.

רבי שמעון בן יהודה אומר משום ר"ש, לעולתו ולפסחו ולאשמו אינו עושה תמורה".

אמר רבי יוחנן טעמא דר"ש, שכן מצינו נקיבה בעוף כשירה לבא עולה.

ואמר ר' יוחנן, טעמא דר"ש בן יהודה, אם מין במינו הוא חלוק עליו, כל שכן מין בשאינו מינו!

איזהו מין במינו שהוא חלוק עליו?

כהדא דתני, "אשם בן שנה, והביא בן שתים.

בן שתים, והביא בן שלש.

לא יצא".

א"ר יוחנן, ר' שמעון ור' יהושע, שניהם אמרו דבר אחד.

כמה דר' יהושע אמר, נקיבה לעולה לא קידשה אלא הקדש דמים.

כן ר"ש אמר, נקיבה לעולה, לא קידשה אלא הקדש דמים.

אין תימר, קדשה קדושת הגוף, ירעו.

"אמר ר', אני רואה את דברי רבי שמעון בפסח, שהמותר פסח בא שלמים".

ולימא "אין אני רואה דברי רבי שמעון באשם, שהמותר אשם בא עולה"?

אמר רבי אבין, אם הקדיש פסח, בא שלמים, גופו קרב שלמים.

אם הקדיש אשם, בא עולה?! אין גופו קרב עולה.

מהו כדון?

ההין אמר, הקדש דמים, קדוש.

וההין אמר, הקדש גופו, קדוש.

ר' זעירא בשם ר"ש בן לקיש, טעמא דרבי יהושע (ויקרא כב, ) "דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל, ואמרת אליהם, איש איש מבית ישראל וגו' אשר יקריב לה' לעולה".

הכל קרב לעולה.

"לרצונכם תמים זכר" (שם יט)

מנין אפי' נקיבות?

ת"ל (שם) "בבקר", לרבות את הנקיבות.

רבי יצחק בי רבי אליעזר שאל, כתיב "זכר" ואת אמרת "בבקר" לרבות את הנקיבות?!

ודכוותה, כתיב "תמים", ואת אמרת "בבקר לרבות בעלי מומין"?

מה ביניהון?

רב אמר, שבטא דכדכדא ביניהן:

ר"א אומר ימכרו כו' חמין: ר' אבהו בשם ר' שמעון בן לקיש, טעמא דר"א (שם) "דבר אל אהרן ואל בניו וגו' אשר יקריבו לה' לעולה".

הכל קרב עולה.

"לרצנוכם תמים זכר".

יכול אפי' עופות?

ת"ל, "בבקר" ולא עופות.

רבי ירמיה ור' בון בר חייה, הוון יתיבון ואמרין:

תמן א"ר יוחנן, טעמא דר"ש, שכן נקיבה שבעוף כשירה לבא עולה.

וכא אמר הכין?!