Right Click Here and click save as to download

הלכה ד משנה

המקדיש נכסיו, והיו בהן דברים ראוין לקרבנות הציבור.

ינתנו לאומנין בשכרן.

דברי ר"ע.

אמר לו בן עזאי, אינה היא המידה, אלא מפרישין מהן שכר האומנין, ומחללין אותן על מעות האומנין, ונותנין אותן לאומנין בשכרן, וחוזרין ולוקחים אותה מתרומה חדשה.

המקדיש נכסיו והיה בהן בהמה ראויה על גבי מזבח, זכרים ונקבות.

רבי אליעזר אומר, זכרים ימכרו לצרכי עולות.

ונקבות ימכרו לצורכי זבחי שלמים.

ודמיהן יפלו עם שאר נכסיו לבדק הבית.

רבי יהושע אומר, זכרים עצמן יקרבו עולות.

ונקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים, ויביא בדמיהן עולות, ושאר נכסים, יפלו לבדק הבית.

אמר ר"ע, רואה אני את דברי ר' אליעזר מדברי רבי יהושע.

שר' אליעזר השוה את מדותיו, ור' יהושע חלק.

א"ר פפייס, שמעתי את דברי שניהן.

המקדיש בפירוש, כדברי ר' אליעזר.

והמקדיש סתם, כדברי ר' יהושע.

המקדיש נכסיו, והיו בהן דברים ראוים לגבי מזבח, יינות ושמנים ועופות.

ר' אליעזר אומר, ימכרו לצרכי אותו המין, ויביא בדמיהן עולות.

ושאר נכסים, יפלו לבדק הבית:

הלכה ד גמרא

המקדיש וכו' לקרבנות ציבור: ר' יוחנן אמר, קטורת.

אמר רבי הושעיה, תיפתר באומן משל בית אבטינס, שהיה נוטל בשכרו קטורת.

מה טעמא דבן עזאי?

שאין ההקדש מתחלל על המלאכה, אלא על המעות:

תמן תנינן, "יש בקדשי בדק הבית:

שסתם הקדישות לבדק הבית.

הקדש בדק הבית, חל על הכל.

ומועלין בגידוליהן.

ואין בהן הנייה לכהנים".

אמר רבי חנניה, דר' ליעזר היא.

דתנינן, "המקדיש נכסיו והיתה בהן בהמה ראויה ע"ג מזבח, זכרים ונקבות.

רבי ליעזר אומר, זכרים ימכרו לצרכי עולות.

ונקיבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים.

ודמיהן יפלו עם שאר נכסים לבדק הבית".

אמר רבי יוחנן, טעמא דרבי ליעזר (ויקרא כז) "ואיש כי יקדיש את ביתו קודש לה'".

במה אנן קיימין?

אם בבית דירה, כבר כתיב (שם) "ואם המקדיש יגאל את ביתו"?

אלא כי אנן קיימין במקדיש נכסיו.

מיכן, שסתם הקדישות לבדק הבית.

אמר רבי זעירא, רב חונה בשם רב, במה פליגין?

במקדיש נכסיו, אבל במקדיש עדרו, כל עמא מודיי שהוא למזבח.

רבי בא, רב חונה בשם רב, מה פליגין?

במקדיש עדרו, אבל במקדיש נכסיו, כל עמא מודיי שהוא לבדק הבית.

על דעתיה דרבי זעירא ניחא.

וקשיא על דרבי בא.

בהמה לא למזבח היא?!

למזבח היא, ולמה סתם האיש הזה?

שהוא כאומר, "לא יהיה אלא לבדק הבית".

רבי יוחנן אמר, לא שנייא.

היא המקדיש נכסיו, היא המקדיש עדרו.

היא המחלוקת רב חונה בשם רב.

רבי אבהו בשם רבי יוחנן, קדשי בדק הבית, שפודאן

תמימין.

יצאו לחולין.

מתני' אמרה כן. "ולדן וחלבן מותר, לאחר פדיונן".