צורת הדף באתר היברובוקס

לוד, ואונו, וגיא החרשים - מוקפות חומה מימות יהושע בן נון הוו.

לוד ואונו וגיא החרשים - מערי בנימין היו. כדכתיב^[1]: "ובני אלפעל: עבר ומשעם ושמר, הוא בנה את לוד ואת אונו וגו'". ובספר דברי הימים מיחסו על שבט בנימין. וגמרא גמיר לה רבי  יהושע בן לוי מרביה דמוקפות חומה מימות יהושע בן נון הן. ובמתני' דערכין תנן תרתי מינייהו, דקא מני: לוד ואונו אצל ערי חומה, שאינן נוהגות אלא מימות יהושע בן נון. ולפי שחומותיהן נראות חדשות, כדאמרינן לקמן: שנפלו והחזיקן - הוזקק ר' יהושע בן לוי להעיד שבכלל מוקפות חומה הן לקרות מגילה בט"ו.

והני יהושע בננהי?! והא אלפעל בננהי?

דכתיב: (דברי הימים א ח, ) "[ו]בני אלפעל עבר ומשעם ושמר - הוא בנה את אונו ואת לוד ובנותיה"?

ולטעמיך, אסא בננהי?

דכתיב: (דברי הימים ב יד, ה) "ויבן [ערי מצורה ביהודה]".

ויחזק אסא - אינו בכל המקרא. אבל מקרא אחר כתיב: "ויבן ערים ביהודה". ואע"ג דהני^[2] לאו מיהודה נינהו ומבנימין היו - מלכי יהודה מושלים על בנימין, ומצינו באסא שאף ערי בנימין חיזק. דכתיב: (ד"ה ב' טז) וישאו את אבני הרמה ואת עציה אשר בנה בעשא, ויבן בה את גבע, ואת המצפה - והן ערי בנימין כדכתיב בספר יהושע:

אמר ר' אלעזר: הני מוקפות חומה מימות יהושע בן נון הוו, חרוב בימי "פילגש בגבעה".

בימי פילגש בגבעה - שהחריבו ישראל את בנימין ואת עריו כדכתיב: "גם כל הערים הנמצאות שלחו באש" (שופטים כ):

ואתא אלפעל - בננהי. הדור אינפול - אתא אסא שפצינהו.

שפצינהו - החזיק את בדקיהן. ודומה לו ביבמות (דף סג.) טום ולא תשפץ שפיץ ולא תבנה:

דיקא נמי גרס:

דיקא נמי: דכתיב (דברי הימים ב יד, כו) "ויאמר ליהודה, נבנה את הערים האלה", מכלל דערים הוו מעיקרא.

ש"מ.

ואריב"ל: נשים חייבות במקרא מגילה, שאף הן היו באותו הנס.

שאף הן היו באותו הנס - שאף על הנשים גזר המן: להשמיד להרוג ולאבד מנער ועד זקן טף ונשים וגו':

ואמר רבי יהושע בן לוי: פורים שחל להיות בשבת - שואלין ודורשין בענינו של יום.

שואלין ודורשין - מעמידין תורגמן לפני החכם, לדרוש אגרת פורים ברבים:

מאי אריא פורים, אפילו יו"ט נמי?

דתניא: "משה תיקן להם לישראל, שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום: הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, והלכות חג בחג"?

פורים איצטריכא ליה.

מהו דתימא נגזור משום דרבה - קמ"ל.

משום דרבה - דגזר לקמן בקריאת מגילה: "שמא יעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים", אף כאן גזרו דרשה אטו קרייה:

ואריב"ל: חייב אדם לקרות את המגילה בלילה, ולשנותה ביום.

ולשנותה ביום - זכר לנס, שהיו זועקין בימי צרתן יום ולילה:

שנאמר: (תהילים כב, ג) "אלהי אקרא יומם - ולא תענה, ולילה - ולא דומיה לי".

אקרא - במזמור: "למנצח על אילת השחר" - הוא שנאמר על אסתר, כדאמרינן במסכת יומא: (דף כט.) למה נמשלה אסתר כו':

סבור מינה, למקרייה בליליא, ולמיתנא מתניתין דידה ביממא.

סבור מינה - בני הישיבה ששמעו שמועה זו בלה"ק: "ולשנותה ביום", היו סבורין דהאי ולשנותה לשון שונה משנה הוא:

למיתני מתני' דידה - משניות של מסכת מגילה:

אמר להו רבי ירמיה: לדידי מיפרשא לי מיניה דרבי חייא בר אבא, כגון דאמרי אינשי: "אעבור פרשתא דא, ואתנייה".

אעבור פרשתא הדא ואתניה - אסיים פרשה זו, ואשנה אותה פעם שניה:

איתמר נמי: "אמר רבי חלבו אמר עולא ביראה: חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום".

ביראה - דמן בירי:

שנאמר: (תהילים ל, ) "למען יזמרך כבוד ולא ידום ה' אלהי לעולם אודך":

יזמרך כבוד - ביום: "ולא ידום - בלילה". והאי קרא במזמור: "ארוממך ה' כי דליתני" דרשינן בפסיקתא במרדכי ואסתר והמן ואחשורוש. וקריאת מגילה שבח הוא, שמפרסמין את הנס, והכל  מקלסין להקדוש ברוך הוא:

אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה:

א"ר חנינא: חכמים הקילו על הכפרים להיות מקדימין ליום הכניסה, כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכין.