ובנביא שלשה[1].
ובנביא שלשה - אם ירצה. ולא איכפת לן אם יטעה - דלא נפקא מיניה הוראה:
היו שלשתן[2] שלש פרשיות[3] - קורין אחד אחד.
ואם היו שלשתן כו' - בגמ' מפרש היכא משכחת לה רצופין?[4]:
מדלגין בנביא
מדלגין בנביא - מפרשה לפרשה[5]:
ואין מדלגין בתורה.
ואין מדלגין בתורה - שהשומע את הקופץ ממקום למקום, אין לבו מיושב לשמוע[6]:
ועד כמה הוא מדלג?
ועד כמה הוא מדלג - בנביא:
עד כדי שלא יפסוק המתורגמן:
שלא יפסוק התורגמן - שלא ידלג ממקום שהוא קורא, אלא כדי שיוכל לגול את הספר[7] ולקרות במקום הדילוג, קודם שיגמור התורגמן תרגום המקרא שידלג זה - [8]משום שאין כבוד צבור לעמוד שם בשתיקה:
גמרא
הני ג' פסוקין[9] כנגד מי?
אמר רב אסי: כנגד תורה נביאים וכתובים.
ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד, ובנביא ג' פסוקים, ואם היו שלשתן שלש פרשיות קורא אחד אחד:[10]
כגון: (ישעיהו נב) כי כה אמר ה' חנם נמכרתם[11]
(ישעיהו נב) כי כה אמר ה' אלהים מצרים ירד עמי בראשונה[12]
(ישעיהו נב) ועתה מה לי פה נאם ה'[13]:
מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה:
ורמינהי: "קורא (ויקרא טז) אחרי מות.[14]
קורא - כהן גדול אחרי מות - ביום הכפורים. משנה היא במסכת יומא, ואך בעשור לחודש. ויש כאן דילוג דפרשת אך בעשור לחדש השביעי בפרשת אמור אל הכהנים[15]:
(ויקרא כג, כז) ואך בעשור"
והא קא מדלג?
אמר אביי: לא קשיא, כאן[16] בכדי שיפסוק התורגמן.
וכאן, בכדי שלא יפסוק התורגמן.
כאן בכדי שלא יפסוק המתורגמן - והאי בכדי שלא יפסוק הוא, שהרי סמוכין הן:
והא עלה קתני: מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה.
והא קתני - גרסינן. ולא גרסינן: עלה:
ועד כמה הוא מדלג - עד כדי שלא יפסוק התורגמן.
מכלל דבתורה כלל כלל לא?
אלא אמר אביי: לא קשיא - כאן[17] בענין אחד.
כאן[18] בשתי עניינות.
בענין אחד - ששניהן מדברין בדבר אחד, ואין כאן טירוף הדעת. הלכך כי לא מפסיק תורגמן - מדלג, שהרי שניהן בענין יוה"כ מדברים. ומתני' דקתני כלל לא - בשני ענינים, כגון מפרשת נגעים לפרשת זבין:
והתניא
והתניא - בניחותא:
מדלגין בתורה בענין אחד, ובנביא בשני עניינין.
כאן וכאן, בכדי שלא יפסוק התורגמן.
תניא אידך: אין מדלגין מנביא לנביא.
אין מדלגין מנביא לנביא - שיש כאן טירוף יותר מדאי:
ובנביא של שנים עשר - מדלג.
ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחילתו:
מסוף הספר לתחילתו - למפרע:
משנה
המפטיר בנביא
המפטיר בנביא - מי שרגיל להפטיר בנביא[19] - תקנו חכמים שיהא פורס את שמע:
- הוא פורס על שמע[20].
והוא עובר לפני התיבה.
הוא עובר לפני התיבה - להוציא את הצבור בקדושה שבתפלה:
והוא נושא את כפיו[21].
ואם היה[22] קטן - אביו או רבו עוברין[23] על ידו.
על ידו - בשבילו:
קטן - קורא בתורה, ומתרגם[24].
אבל אינו פורס על שמע,
קטן אינו פורס על שמע - לפי שהוא בא להוציא רבים ידי חובתן[25]. וכיון שאינו מחויב בדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתן:
ואינו עובר לפני התיבה[26].
ואינו נושא את כפיו.
ואינו נושא את כפיו - אם כהן הוא, שאין כבוד של צבור להיות כפופין לברכתו[27]:
פוחח
פוחח - במס' סופרים מפרש: כל שכרעיו נראין. ערום ויחף מתרגם: ערטילאי ופחח (ישעיהו כ[25]):
- פורס את שמע, ומתרגם[28].
פורס את שמע - דהא מחויב בברכה:
אבל אינו קורא בתורה
אבל אינו קורא בתורה - משום כבוד תורה. וכן לפני התיבה. וכן בנשיאות כפים - גנאי הוא לצבור:
ואינו עובר לפני התיבה.
ואינו נושא את כפיו.
סומא - פורס את שמע, ומתרגם.
רבי יהודה אומר: כל שלא ראה מאורות מימיו - אינו פורס על שמע[29]:
גמרא
מ"ט?[30]
רב פפא אמר: משום כבוד.
גמ' משום כבוד - להעביר לפני התיבה. הואיל וממציא עצמו לדבר שאינו כבודו[31] תיקנו לו זו לכבוד:
רבה בר שימי אמר: משום דאתי לאינצויי.
משום אינצויי - הדבר בא לידי מחלוקת: אני מפטיר ואתה תעבור לפני התיבה[32]:
מאי בינייהו?
איכא בינייהו: דעביד בחנם.
דקא עביד בחנם - הבא לעבור לפני התיבה אינו נוטל שכר. דהכא אינצויי ליכא, משום כבוד איכא:
תנן: ואם היה קטן - אביו או רבו עוברין על ידו.
אי אמרת משום: נצויי - קטן בר נצויי הוא?[33]
אלא מאי משום: כבוד - קטן בר כבוד הוא?
אלא איכא כבוד אביו וכבוד רבו