הכא נמי - איכא נצויי אביו ונצויי רבו:
פוחח פורס על שמע וכו':
בעא מיניה עולא בר רב מאביי: קטן פוחח מהו שיקרא בתורה?
קטן פוחח מהו שיקרא בתורה - גדול פוחח הוא דאסור משום: ולא יראה בך ערות דבר (דברים כג) אבל קטן אינו מוזהר, או דלמא לא פליג מתני' בין קטן לגדול:
אמר ליה: ותיבעי לך ערום?[1]
ערום מאי טעמא לא - משום כבוד צבור, הכא נמי משום כבוד צבור:
סומא פורס על שמע וכו':[2]
תניא. אמרו לו[3] לרבי יהודה: הרבה צפו לדרוש במרכבה ולא ראו אותה מימיהם?[4]
לדרוש במרכבה - דיחזקאל:
ור' יהודה?
התם - באבנתא דליבא[5] תליא מילתא[6]. והא קא מיכוין וידע.
הכא - משום הנאה הוא, והא לית ליה הנאה[7]
ורבנן?[8]
אית ליה הנאה כרבי יוסי.
דתניא א"ר יוסי: כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה: (דברים כח[9]) והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה - וכי מה אכפת ליה לעור בין אפילה לאורה?
עד שבא מעשה לידי. פעם אחת הייתי מהלך באישון לילה ואפלה וראיתי סומא שהיה מהלך בדרך ואבוקה בידו.
אמרתי לו: בני, אבוקה זו למה לך?
אמר לי: כל זמן שאבוקה בידי, בני אדם רואין אותי, ומצילין אותי מן הפחתין
פחתים - גומות:
ומן הקוצין ומן הברקנין[10]:
משנה
כהן שיש בידיו מומין - לא ישא את כפיו.
כהן שיש בידיו מומין - לפי שהעם מסתכלין בו. ואמרינן במסכת חגיגה (דף טז.) המסתכל בכהנים בשעה שנושאין את כפיהן - עיניו כהות, לפי שהשכינה שורה על ידיהן:
ר' יהודה אומר: אף מי שהיו ידיו צבועות סטיס
סטיס - קרו"ג:
לא ישא את כפיו, מפני שהעם מסתכלין בו:
גמרא
תנא. מומין שאמרו - בפניו ידיו ורגליו.
פניו ידיו ורגליו - הנושא את כפיו חולץ מנעליו. כדתניא (סוטה דף מ.) ואם יש בו מום יסתכלו בו, ומתוך כך רואין את ידיו:
אמר ר' יהושע בן לוי: ידיו בוהקניות
בוהקניות - לונטיי"ש בלעז:
- לא ישא את כפיו.
תניא נמי הכי: ידיו בוהקניות[11] - לא ישא את כפיו.
עקומות
עקומות - כפופות:
עקושות
עקושות - לצידיהן:
- לא ישא את כפיו.
אמר רב אסי: חיפני [ובישני]
חיפני ובישני - כהן שהוא מאנשי חיפה ומאנשי בית שאן מגמגמין בלשונן הן:
- לא ישא את כפיו.
תניא נמי הכי: אין מורידין לפני התיבה לא: אנשי בית שאן, ולא אנשי בית חיפה, ולא אנשי טבעונין - מפני שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין.
מפני שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין - ואם היו עושין ברכת כהנים היו אומרים: יאר יער ה' פניו, ולשון קללה הוא. כי יש פנים שיתפרשו לשון כעס, כמו: פני ילכו (שמות לג) את פני (ויקרא כ) ומתרגמינן: ית רוגזי. ומעי"ן עושין אלפי"ן ופוגמין תפלתן. ודאמרינן (ברכות לב.) דבי ר"א קורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין - ההוא בדרשה:
אמר ליה רבי חייא לר' שמעון בר רבי: אלמלי אתה לוי פסול אתה מן הדוכן, משום דעבי קלך.
דעבי קלך - ותניא בהכל שוחטין: (חולין דף כד.) בשילה ובבית עולמים הלוים נפסלין בקול:
אתא אמר ליה לאבוה.
אמר ליה זיל אימא ליה: כשאתה מגיע אצל: (ישעיהו ח) וחכיתי לה'
אצל וחכיתי לה' - מקרא זה בספר ישעיה:
לא נמצאת מחרף ומגדף.
לא נמצאת מחרף ומגדף - שהיה קורא לחיתי"ן היהי"ן נראה כאומר: והכיתי:
אמר רב הונא: זבלגן
זבלגן - עיניו זולפות דמעה:
- לא ישא את כפיו.
לא ישא את כפיו - לפי שמסתכלין בו:
והא ההוא דהוה בשיבבותיה דרב הונא והוה פריס ידיה?
ההוא דש בעירו הוה.
דש בעירו הוה - כבר היו רגילין אנשי עירו ולא היו מסתכלין בו עוד. דש - לשון מרגיל, כמו: כיון דדש דש (בגיטין דף נו:[12]):
תניא נמי הכי: זבלגן - לא ישא את כפיו.
ואם היה דש בעירו - מותר.
א"ר יוחנן: סומא באחת מעיניו - לא ישא את כפיו[13].
והא ההוא דהוה בשיבבותיה דרבי יוחנן דהוה פריס ידיה?
ההוא דש בעירו הוה.
תניא נמי הכי: סומא באחת מעיניו - לא ישא את כפיו.
ואם היה דש בעירו - מותר:
ר"י אומר: מי שהיו ידיו צבועות - לא ישא את כפיו:
תנא. אם רוב אנשי העיר מלאכתן בכך - מותר:
משנה
האומר איני עובר לפני התיבה בצבועין - אף בלבנים לא יעבור[14].
אף בלבנים לא יעבור - טעמא מפרש בגמ':[15]
בסנדל איני עובר - אף יחף לא יעבור[16].
העושה תפלתו עגולה
העושה תפלתו עגולה - תפילין שבראשו עגולה כביצה וכאגוז:
- סכנה
סכנה - שלא תכנס בראשו:
ואין בה מצוה.
ואין בה מצוה - דמרובעות בעינן:
נתנה על מצחו או על פס ידו
נתנה על מצחו - של ראש ושל יד על פס ידו:
- הרי זו דרך המינות.
הרי זו דרך המינות - שמבזין מדרש חכמים והולכין אחר המשמע, כמשמען: בין עיניך - ממש: ועל ידך - ממש. ורבותינו דרשו במנחות (דף לז:) בגזירה שוה: בין עיניך - זה קדקד מקום שמוחו של תינוק רופס. ועל ידך - גובה היד, קיבורת בראש הזרוע שתהא שימה כנגד הלב:
ציפן זהב
ציפן זהב - נמי כתיב: למען תהיה תורת ה' בפיך (שמות יג[16]) - שיהא הכל מבהמה טהורה:
ונתנה על בית אונקלי שלו
על בית אונקלי - על בית יד לבושו מבחוץ:
- ה"ז דרך החיצונים:
הרי זה דרך חיצונים - בני אדם ההולכים אחרי דעתם חוץ מדעת חכמים - דבעינן: לך לאות - ולא לאחרים לאות (שם):
גמרא
מ"ט?[17]
חיישינן שמא מינות נזרקה בו:
שמא מינות נזרקה בו - המינין עובדי ע"ז מקפידין בכך[18]:
העושה תפלתו עגולה - סכנה ואין בה מצוה:
לימא תנינא להא דתנו רבנן:
תפלין מרובעות - הלכה למשה מסיני.
ואמר רבא: בתפרן ובאלכסונן.
בתפרן ובאלכסונן - כשהוא תופר בית מושבן, צריך ליזהר שלא יקלקל ריבוען במשיכת חוט התפירה. וצריך שיהא להן אלכסון כהלכתו במרובע: שתהא אצבע ברוחב ובאורך שהיא אצבע ושני חומשין באלכסון:
אמר רב פפא: מתניתין דעבידא כי אמגוזא:
כי אמגוזא - עגולות כאגוז,[19] אבל עגולה כביצה וכעדשה - שפיר דמי. ולא תסייעא לברייתא ממתניתין[20]:
משנה
האומר