אבא שאול אומר: אף באיש אחד ושתי נשים.
ואין עומדין עליו בשורה.
ואין אומרים עליו ברכת אבלים, ותנחומי אבלים.
בן שלשים: יוצא בדלוסקמא.
רבי יהודה אומר: לא דלוסקמא הניטלת בכתף, אלא הניטלת באגפיים.
ועומדין עליו בשורה.
ואומרים עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים.
בן י"ב חדש - יוצא במטה.
ר"ע אומר: הוא בן שנה ואבריו כבן שתים. הוא בן שתים ואבריו כבן שנה - יוצא במטה.
ר' שמעון בן אלעזר אומר: היוצא במטה רבים - מצהיבין עליו.
אינו יוצא במטה - אין רבים מצהיבין עליו.
ר"א בן עזריה אומר: ניכר לרבים - רבים מתעסקים עמו.
אינו ניכר לרבים - אין רבים מתעסקים עמו.
ומה הן בהספד?
רבי מאיר בשם רבי ישמעאל אומר: עניים - בני שלש. עשירים - בני חמש.
רבי יהודה אומר: משמו עניים - בני חמש, עשירים - בני שש.
ובני זקנים כבני עניים.
אמר רב גידל בר מנשיא אמר רב הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי ישמעאל.
דרש ר' ענני בר ששון אפיתחא דבי נשיאה. יום אחד לפני עצרת ועצרת - הרי כאן ארבעה עשר.
שמע רבי אמי ואיקפד.
אמר: אטו דידיה היא - דרבי אלעזר א"ר אושעיא היא?
דרש רבי יצחק נפחא אקילעא דריש גלותא: יום אחד לפני עצרת ועצרת - הרי כאן ארבעה עשר.
שמע רב ששת איקפד, אמר: אטו דידיה היא, דר"א אמר ר' אושעיא היא?
דא"ר אלעזר א"ר אושעיא: מנין לעצרת שיש לה תשלומין כל שבעה?
שנאמר (דברים יז): בחג המצות ובחג השבועות - מה חג המצות יש לה תשלומין כל שבעה, אף חג השבועות יש לה תשלומין כל שבעה.
אדבריה רב פפא לרב אויא סבא, ודרש: יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן ארבעה עשר.
אמר רבינא: הלכך יום אחד לפני החג, וחג, ושמיני שלו - הרי כאן עשרים ואחד יום.
רבינא איקלע לסורא דפרת, א"ל רב חביבא מסורא דפרת לרבינא: אמר מר יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן ארבעה עשר?
אמר ליה: אנא מסתברא כרבן גמליאל הוא דאמינא:
משנה
אין קורעין, ולא חולצין, ואין מברין, אלא קרוביו של מת.
ואין מברין אלא על מטה זקופה:
דלוסקמא - ארון:
ואין עומדין עליו בשורה - אין צריך לעמוד עליו בשורה כשחוזרין מבית הקברות עוברין לפני האבל בשורה וכל אחד אומר לו תתנחם:
ברכת אבלים - ברכה שאומר ברחבה כדאמר בכתובות (ד' ח:):
תנחומי אבלים - כל שבעה הולכין לנחמו בביתו:
הניטלת בכתף - באדם אחד:
באגפיים - בשני בני אדם דרך כבוד:
ואבריו כבן שתים - שאבריו גדולים:
מצהיבין - מרגישין ומצערין:
ניכר לרבים - שהיו מכירין כבר שהיה רגיל לצאת מן הבית:
מה הן בהספד - כמה יהא גדול שמצוה להספידו:
עניים בני שלש - לפי שהעני מצטער על בניו יותר מן העשיר לפי שאין לו שמחה אחרת:
יום אחד לפני עצרת - היה אבל:
הרי כאן ארבעה עשר - דעצרת חשוב כשבעה וזהו יום שלפני עצרת חשוב ז' דסבר כי האי תנא דלעיל (ד' כ.) דאמר אפילו יום אחד אפילו שעה אחת וכמאן דאמר עצרת כרגלים:
מתני' על מטה זקופה - יושבין המנחמין:
חולצין - כתפיהן: