יורשיה יורשי כתובתה - אותן יורשים שיורשין כתובתה חייבין בקבורתה:

ואין חייבין בקבורתה - דהא בעי למיתב כתובתה ליורשיה:

שיש לה שני יורשים - דאיצטריך לתנא למיתני אותן יורשין שיורשין כתובתה ש"מ איכא יורשים אחריני בהדייהו דלא ירתי כתובתה:

אח אני יורש - כתובה זו שאני יורש אין כאן מנדוניית אביה כלום אלא מאתים ותוספת שכתב לה אחי ואין אני יורש אותה אלא אחי:

יקבור את אשתו - כמו שהיה הוא קוברה אם מתה בחייו ואפילו לא הכניסה לו כלום:

יתן כתובתה - שהקבורה באה תחתיה:

לגבות מחיים - כל זמן שהבעל חי ואני במקום בעל עומד שהייתי מצפה לכונסה:

מאן שמעת ליה דאית ליה מדרש כתובה - שדורש לשון הכתובה שכתוב בה לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי דמינה דייקת לא ניתנה כתובה לגבות מחיים דהא אינה יכולה  לינשא לאחר:

ב"ש היא - ביבמות בפרק האשה שהלכה דקאמרי ב"ש והלא מספר כתובה נלמד לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי והואיל והיא נישאת ע"פ עצמה שבאה ואמרה מת בעלי  אף כתובתה גובה ע"פ עצמה:

ושמעי' להו לב"ש - שמי שיש לו שטר חוב על חבירו הוא מוחזק בנכסי הלוה יותר ממנו:

כגבוי דמי - והנכסים בחזקתה הלכך מינה קא ירית:

מתו בעליהן - אכל הנשים שבעולם קאי שקינאו להן בעליהן ונסתרו ולא הספיק להשקותה עד שמת:

ולא שותות - דבעינן והביא האיש את אשתו:

ספק זנאי - והפסידה כתובה:

מידי ודאי - מידי יורשי הבעל שהן ודאין בירושה:

כגבוי דמי - והיא מוחזקת בנכסים יותר מהן ואין כאן מוציא מידי ודאי:

והא בעינן לכשתנשאי כו' - אלעיל פריך סוף סוף היאך כתובה ניגבת מחיים שנוכל לבא עליו משני צדדים והא בעינן כו':

יבם נמי כאחר דמי - וכיון שהתירתה מיתת הבעל לינשא ליבם מאותה שעה זכתה בנכסים:

שלח ליה רבא לאביי - לאחר שהשיבו על שאלתו ואמר ניתנה כתובת יבמה לגבות מחיים של יבם:

ביד רב שמעיה - הוא היה שליח בתשובה זו:

ומי נתנה - כתובת יבמה לגבות מחיים דיבם:

שימכור בנכסי אחיו - לאחר שכנס את יבמתו ואמרן לעיל כל נכסיו אחראין לכתובתה:

אם כהן הוא - שאם יגרשנה לא יוכל להחזירה:

יעשה לה סעודה - יפה לפתותה במשתה היין:

ויפייס - הימנה שתתן לו רשות למכור את העודף על כדי כתובתה:

ואם ישראל הוא - שמותר להחזיר גרושתו:

מגרשה בגט - ומגבה את כתובתה ומוכר מה שירצה ומחזירה ע"מ כתובתה הראשונה או אפי' רצה להחזירה מיד מוכר כל זמן שירצה שאין מעכבת מלמכור אלא יבמה לפי שאין  היבם כותב לה כתובה ולא כתב לה דקנאי ודקנינא ואין כתובתה אלא על הראשון ומשום הכי מעכבא בכולהו דלמא משתדפי הני דמייחד לה ואע"ג דאמר לקמן (דף צה:) אישתדוף בני חרי טרפא ממשעבדי מ"מ אמרה איני רוצה לטרוח לב"ד אבל כתב לה כתובה כשמחזירה וכתב לה דקנאי ודקנינא לא מציא מעכבא והא דתנן (גיטין דף נה:) לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל אוקמינן באותן שלש שדות אחת שכתב לה בכתובתה ואחת שייחד לה בכתובתה ואחת שהכניסה לו שום משלה: