וכל כך למה?
וכל כך למה - שבמקדש אומר את שלשתן ברכה אחת:
לפי שאין עונין אמן במקדש.
שאין עונין אמן במקדש - ואין כאן במה להפסיק:
תנו רבנן, מנין שאין עונין אמן במקדש?
שנא', (נחמיה ט) "קומו וברכו את ה' אלהיכם מן העולם ועד העולם".
קומו וברכו את ה' אלהיכם מן העולם ועד העולם - בספר עזרא כתיב, שכל ברכה שהיו מברכין במקדש, כך היו מברכין "ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם", למגן אברהם, וכן למחיה המתים:
ומנין שעל כל ברכה וברכה, תהלה?
שנאמר, (נחמיה ט) "[ויברכו שם כבודך] ומרומם על כל ברכה ותהלה".
ויברכו שם כבודך - ושאר העם יענו בשכמל"ו, שהעם עונין להלל ולהודות:
על כל ברכה וברכה תן לו תהלה:
משנה ברכות כהן גדול כיצד?
ברכות כ"ג - ביום הכפורים לאחר שכלתה עבודת היום, קורא בתורה. כדמפרש ואזיל. ומברך שמנה ברכות, כדבעינן למימר לקמן:
חזן הכנסת נוטל ספר תורה,
חזן הכנסת - שמש הכנסת, שטורח עיסקי הכנסת עליו, להכניס ולהוציא ולהפשיט את התיבה ולהכין הכל:
ונותנה לו לראש הכנסת.
ראש הכנסת - על פיו נחתכין דברי הכנסת, מי יפטיר בנביא, מי יפרוס על שמע, מי ירד לפני התיבה:
וראש הכנסת נותנה לסגן.
סגן - המוכן תחת כ"ג, שאם יארע בו פסול, ישמש תחתיו:
והסגן נותנה לכהן גדול.
וכ"ג עומד, ומקבל, וקורא, (ויקרא טז) "אחרי מות"
וקורא אחרי מות - שהוא סדר יום הכפורים, ופרשה ראשונה לחודה קאמר:
(ויקרא כג) ו"אך בעשור".
ואך בעשור - פרשת שור או כשב הסמוכה היא לאחרי מות, ויכול לגלול ס"ת לשם בעוד שהתורגמן מתרגם מקרא אחרון של פרשת אחרי מות. ואין כאן שהות כדי שיפסיק מתרגם. ואין כאן גנאי לצבור. וגולל את התורה. ואע"פ שעדיין יקרא בעשור של חומש הפקודים, על פה יקרא אותה, ולא יגלל ס"ת לשם. מפני שהוא רחוק, ויש שהות שיפסיק מתרגם, וישתוק לפניהם, ואין מתחיל בפסוק אחר, ואיכא גנאי:
וגולל את התורה, ומניחה בחיקו.
ואומר, יתר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן.
ואומר יתר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן - אע"פ שאני עתיד לקרות עוד פרשה שלישית. אל תדמו לאמר שחסירה היא מן הספר הזה, ולכך אני גוללו, דיותר ממה שקריתי לפניכם בענין היום, כתוב בו. ובגמרא בעי כל כך למה? ומשנינן, ש"לא להוציא לעז על ספר תורה":
(במדבר כט) "ובעשור", שבחומש הפקודים, קורא על פה.
ומברך עליה שמנה ברכות.
על התורה.
על התורה - ברכה של אחריה. ועל העבודה, רצה. ועל ההודאה, מודים. לפי שנגמרה העבודה, ואין עבודה בלא הודאה. כדאמרי' במסכת מגילה (דף יח) "זובח תודה יכבדנני", אחר זביחה הודאה:
ועל העבודה.
ועל ההודייה.
ועל מחילת העון.
ועל מחילת העון - אתה בחרתנו שחותם מלך מוחל וסולח לעונותינו ולעונות עמו וגו':
ועל המקדש.
ועל המקדש - מתפלל על המקדש, וחותם בברוך אשר בחר במקדש:
ועל ישראל.
ועל ישראל - מתפלל על ישראל, וחותם, "ברוך הבוחר בעמו ישראל". וכן, "על ירושלים". ובמסכת סוטה ירושלמית מפרש לה:
ועל הכהנים.
ועל ירושלים.
והשאר תפלה:
ועל שאר התפלה - בגמרא מפרש לה:
גמרא שמעת מינה, חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב?
שמע מינה - מדקתני חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת כו', ואין חזן הכנסת נותנה לכ"ג, אלא מכבד את ראש הכנסת בפני הסגן ובפני כהן גדול, וראש הכנסת מכבד הסגן בפני כ"ג. ש"מ "חולקין כבוד לתלמיד". תלמיד קטן חולק כבוד לתלמיד גדול ממנו, ואע"פ שהרב שם, ואין גנאי לרב. וסתמא כמ"ד חולקין. דפלוגתא היא ביש נוחלין גבי בנות צלפחד (ב"ב קיט):
אמר אביי, כולה משום כבודו דכ"ג הוא:
כולה משום כבודו דכ"ג - ולעולם אין חולקין, והכא כולה משום יקרא דכ"ג הוא, שמראין את מעלותיו, מעלה למעלה ממעלה:
וכ"ג עומד ומקבל וקורא וכו': עומד מכלל דיושב הוא. והאמר מר, "אין ישיבה בעזרה,
אין ישיבה בעזרה - דאין כבוד שמים בכך. ואפי' מלאכי השרת אין להם שם ישיבה. דכתיב (ישעיהו ו) "עומדים ממעל לו. [קרבת] על חד מן קאמיא" (דניאל ז):
אלא למלכי בית דוד בלבד"?
אלא למלכי בית דוד - שחלק להם המקום כבוד, להראות שמלכותו שלימה:
שנאמר, (שמואל ב ז) "ויבא המלך דוד וישב לפני ה' ויאמר מי אנכי" וגו'.
כדאמר רב חסדא,
כדאמר רב חסדא - לקמן:
בעזרת נשים.
בעזרת נשים - היו קורין בו. והיא היתה חול, כשאר הר הבית. שלא נתקדש אלא מן החומה ולפנים. ואפילו חלל שער נקנור העולה מעזרת נשים לעזרת ישראל לא נתקדש:
הכא נמי, בעזרת נשים.
מיתיבי, "והיכן קורין בו בעזרה?
רבי אליעזר בן יעקב אומר, בהר הבית. שנא'