חברא שקלה לשרגא מקמייהו אמר רחמנא או בטולך או בטולא דבר עשו למימרא דארומאי מעלו מפרסאי והתני רבי חייא מאי דכתיב (איוב כח, כג) אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה יודע הקב"ה בישראל שאין יכולין לקבל גזירת ארומיים עמד והגלה אותם לבבל לא קשיא הא מקמי דניתו חברי לבבל הא לבתר דאתו חברי לבבל:
אחד אומר בפני נכתב ושנים אומרים בפנינו נחתם כשר:
אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן לא שנו אלא שהגט יוצא מתחת יד עד כתיבה דנעשו כשנים על זה וכשנים על זה אבל מתחת ידי עדי חתימה פסול אלמא קסבר שנים שהביאו גט ממדינת הים צריכין שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם אמר ליה רבי אסי אלא מעתה רישא דקתני שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול ור' יהודה מכשיר ואפילו גט יוצא מתחת ידי שניהם פסלי רבנן אמר ליה אין זימנין אשכחיה דיתיב וקאמר דאפילו גט יוצא מתחת ידי עדי חתימה כשר אלמא קסבר שנים שהביאו גט ממ"ה אין צריכין שיאמרו בפנינו נכתב ובפנינו נחתם אמר ליה רבי אסי אלא מעתה רישא דקתני שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול ורבי יהודה מכשיר טעמא דאין הגט יוצא מתחת ידי שניהם הא גט יוצא מתחת ידי שניהם מכשרי רבנן אמר ליה אין והא זמנין לא אמרת לן הכי אמר ליה איתד היא שלא תמוט:
מתני' נכתב ביום ונחתם ביום בלילה ונחתם בלילה בבלילה ונחתם ביום כשר גביום ונחתם בלילה פסול רבי שמעון מכשיר שהיה רבי שמעון אומר כל הגיטין שנכתבו ביום ונחתמו בלילה פסולין חוץ מגיטי נשים:
גמ' איתמר מפני מה תיקנו זמן בגיטין רבי יוחנן אמר דמשום בת אחותו ריש לקיש אמר משום פירות ריש לקיש מ"ט לא אמר כרבי יוחנן אמר לך
חברא - פרסאי:
שקלה לשרגא - שיש לפרסיים יום איד שאין מדליקין אור באותו יום אלא בבית ע"ז שלהן:
אמר - רבה בר בר חנה:
רחמנא או בטולך - או החביאנו בצילך או הגלונו בצל בני עשו שהן מכבדין אותנו:
הבין דרכה - של תורה ולומדיה היכן היא ראויה להתיישב:
גזירות - שגוזרין שמד שלא יתעסקו בתורה ולא יקיימו מצות:
והגלה אותן לבבל - בחורבן הבית:
הא מקמי דניתו חברי לבבל - בימי כשדים נבוכדנצר ואויל מרודך ובלשצר:
לבתר דאתו חברי - משכבש כורש את המלכות ומלך בבבל:
מתחת יד עד כתיבה - דהשליח נאמן כשנים:
פסול - ואע"פ ששניהם הביאוהו:
זימנין - פעם אחרת:
אשכחיה - ר' אסי לר' אמי:
יתד היא - לשון אחרון זה אמת:
מתני' נכתב בלילה ונחתם ביום - היינו חד יומא ואין כאן גט מוקדם:
ביום ונחתם בלילה - מוקדם הוא דמשמע דמההוא יומא איגרשה ולא איגרשה עד למחר ובגמרא מפרש מאי פסוליה:
כל הגיטין - של מכר ומתנה והלואה:
פסולין - דאתי למטרף לקוחות מיומא דכתיבה ושלא כדין:
חוץ מגיטי נשים - דלאו לגוביינא עבידא ובגמרא מפרש לה:
גמ' מפני מה תיקנו זמן בגיטין - כיון דלאו שטרא דגוביינא הוא:
משום בת אחותו - והיא אשתו ושמא תזנה תחתיו וחס עליה שלא תחנק וכותב לה גט בלא זמן ונותן לה וכשמעידין עליה בבית דין מוציאה גיטה ואומרת גרושה הייתי ופנויה באותה שעה:
משום פירות - שמזמן הגט ואילך אם ימכור הבעל בפירות נכסי מלוג שלה תגבם ואם לא היה בו זמן יהיה מוכר והולך וכשתתבע לדין הויא ידה על התחתונה שיאמר לה קודם גירושין מכרתי: