צורת הדף באתר היברובוקס

זנות לא שכיחא ורבי יוחנן מאי טעמא לא אמר כריש לקיש קסבר יש לבעל פירות עד שעת נתינה בשלמא לריש לקיש משום הכי קא מכשיר ר"ש אלא לרבי יוחנן מאי טעמא דר"ש דמכשיר אמר לך רבי יוחנן אליבא דר"ש לא קאמינא כי קאמינא אליבא דרבנן בשלמא לרבי יוחנן היינו דאיכא בין רבי שמעון לרבנן אלא לריש לקיש מאי איכא בין רבי שמעון לרבנן פירי דמשעת כתיבה ועד שעת חתימה איכא בינייהו והא איפכא שמעינן להו דאתמר מאימתי מוציאין לפירות רבי יוחנן אמר משעת כתיבה וריש לקיש אמר משעת נתינה איפוך אמר ליה אביי לרב יוסף ג' גיטין פסולים ואם ניסת הולד כשר מה הועילו חכמים בתקנתן אהנו ^אדלכתחילה לא תינשא ^בגזייה לזמן דידיה ויהביה ניהלה מאי אמר ליה לרמאי לא חיישינן כתוב בו שבוע שנה חדש שבת מאי אמר ליה ^גכשר ומה הועילו חכמים בתקנתן אהנו לשבוע דקמיה ולשבוע דבתריה דאי לא תימא הכי יומא גופיה מי ידעי' אי מצפרא אי מפניא אלא ליומא ^דדקמיה וליומא דבתריה הכא נמי אהני לשבוע דקמיה ולשבוע דבתריה אמר ליה רבינא לרבא כתביה

לא שכיח - ולא חשו בה רבנן:

עד שעת נתינה - הלכך זמן כתיבת גט לא מהני מידי דכי אתיא למיטרף בעיא לאתויי סהדי אימת מטא גיטא לידה:

משום הכי מכשר ר' שמעון - בגט מוקדם כדאמר לקמן קסבר ר' שמעון כיון שנתן עיניו לגרשה שוב אין לו פירות הלכך אם אתיא למיטרף לקוחות דפירות מיום כתיבה שפיר עבדא  וטעמא דרבנן לקמיה מפרש:

אלא לרבי יוחנן - דאמר זמן משום בת אחותו איתקן:

מאי טעמא דרבי שמעון דמכשיר - הא זמנין דזנאי באותו יום ועודנה אשת איש דכל זמן שלא נחתם לא ניתן לה וכשמעידין על זנותה מוציאה גיטה וכתוב בו מאותו יום ואומרת  גרושה הייתי:

אליבא דר' שמעון לא קאמינא - דלר"ש ודאי זמן לאו משום בת אחותו איתקן אלא משום פירות:

אליבא דרבנן - דמשום הכי פסלי רבנן דקא סברי זמן משום בת אחותו:

בשלמא לר' יוחנן - דאמר לרבנן משום בת אחותו ולר' שמעון משום פירות:

היינו דאיכא בין רבי שמעון לרבנן - טעמא דפלוגתייהו בהכי לרבנן פסול גט מוקדם משום בת אחותו ולר"ש כשר דקסבר זמן משום פירות איתקן והלכך גט מוקדם כשר דאי טרפא  משעת כתיבה שפיר טרפא דהא נתן עיניו לגרשה:

מאי איכא - במאי פליגי ואמאי פסלי רבנן הא שפיר טרפא דהא להכי איתקן זמן:

עד שעת חתימה - דלרבנן לא בעיא למיטרף אלא מחתימה ואילך הלכך מוקדם פסול דכי מפקא ליה אתיא למיטרף מיום כתיבה דסברי בו ביום נחתם:

שמעינן להו - לרבי יוחנן וריש לקיש:

ג' גיטין פסולין - ואחד מהם יש עליו עדים ואין בו זמן ותנן דאם ניסת הולד כשר כיון דאי עבד שפיר דמי:

מה הועילו חכמים בתקנתם - משום בת אחותו ומשום פירות:

אהנו דלכתחילה לא תינשא - וכיון דהכי הוא אי בעי לכתוב גט בלא זמן לחפות על בת אחותו או למכור בפירות לא כתבו ליה סופרי הדיינים ולא חתמי עליה סהדי:

גזייה לזמן ויהביה ניהלה - לאחר שכתב בו זמן חתכו כדי לחפות על בת אחותו או למכור בפירות ויהביה ניהלה ואמרי' דגט שאין בו זמן אם ניסת הולד כשר וכשמוציאתו הרי היא  בחזקת מגורשת ולא מיקטלה מה הועילו חכמים בתקנתן:

לרמאי לא חיישינן - לרמאות כזה שהוא ניכר ונגלה לא עבידי אינשי דעבדי ולא חשו רבנן להכי:

כתוב בו - זמנו בשבוע פלונית של יובל ולא כתב איזו שנה או כתב שנה ולא כתב חדש או כתב חדש ולא כתב שבת או כתב שבת ולא כתב יום מאי:

א"ל כשר - לכתחילה:

מה הועילו חכמים בתקנתם - הא לא ממנעי מלמכתביה נהליה:

לשבוע דקמיה - שאם זינתה תיהרג:

ולשבוע דבתריה - לפירות שאם ימכור בהם תוציא גיטה ותגבם ואי אפשר לפרש דלשבוע דקמיה אהני לפירות שלא תטרפם מלקוחות דבלאו זמן נמי לא טרפה דידה על התחתונה  עד דמייתה ראיה דבתר גירושין זבין ולשבוע דבתרא לא מהני לזנות דלא תיקטול דבלאו זמן נמי לא מיקטלה דספק נפשות להקל: