והאידנא הוא דליוה פרסאי - שלקחוהו ממקומו ובנאוהו למעלה מאקרא ולהכי לא בעי לתחת פרת עד היכן לפי שפרת נופל בחדקל ועוד בבל מושכת למטה ממנו עד אפמיא תתאה כדאמר לעיל:

להך גיסא דפרת עד היכא - בשפתה כלפי מערב עד היכן מתפשט רחבה של בבל:

מאי דעתך - שבאת לישאל:

משום בירם - שמא בירם שיושבת בהך גיסא מיבעיא לך:

מייחסי דפומבדיתא - שהיא בין שתי הנהרות מבירם נסבי ש"מ מוחזקים הם בה בחזקת יחוס:

כמחלוקת ליוחסין - בארכה ורחבה של בבל:

כך מחלוקת לגיטין - דקיימא לן (גיטין דף ב.) המביא גט משאר ארצות צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם לפי שאין בקיאין לשמה והמביא גט מארץ ישראל לבבל אינו צריך לומר ובבל הרי היא כארץ ישראל לגיטין שאף הם היו חכמים ובקיאין לשמה:

עד ארבא תניינא - אגם של קנים וערבה שקורין אושר"א (אושיריי"ד: שדה ערבות [כאן מדובר בערבות הגמישות, שמהן עושים כלי נצרים]) :

תניינא דגישרא - שני אגמים היו למטה מהגשר זה למטה מזה:

חביל ימא - שם מקום:

תכילתא דבבל - מכלילא ותפארתה של בבל ליוחסין:

שוניא וגוביא וציצורא - מקומות הם:

תכילתא דחביל ימא - תפארת של חביל ימא:

איתתא בעא מינייהו - כותיים לא נתערבו בהם אבל הקול יצא על ידי ששאל כותי אחד אשה מהם אבל הם לא נתנו לו ויש אומרים רב פפא בעא מנייהו איתתא ולא יהבי ליה לכך היה מוציא עליהם שמץ פסול וקשה בעיני לומר כן:

כגולה - פומבדיתא קרי גולה בראש השנה (דף כג:):

מאיהי דקירא - מקום על נהר פרת למעלה מכל המקומות הנזכרים למעלה:

והאמר ר' יוחנן - לעיל מיחסותא דבבל בפרת עד מעברתא דגדמא ותו לא:

אמר אביי רצועה נפקא - באלכסון ממעברתא דגדמא ומקפת את הפסולין עד מעלה מאיהי דקירא שהי' מן הפסולין ושוט משוט בפי הרצועה על פרת:

חלזון - נהר:

וינחם בחלח ובחבור - בעשרת השבטים שהגלה סנחריב משתעי:

וכולן לפסול - כל מקום שגלו השבטים נטמעו עובדי כוכבים בבנותיהם ועובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל אפילו למ"ד (יבמות דף מה.) הולד ממזר לא הוי פגום מיהא הוי:

ותלת עלעין בפומה - בחיה השניה שבמראה דניאל כתיב והיא בבל:

בפומה בין שיניה - בפומה משמע מבפנים בין שיניה משמע שבולטות מבחוץ:

בולעתן - מושלת עליהם:

ומסורבלים כדוב - בעלי בשר לשון עובי ושומן הוא ובעלמא (שבת דף קלז:) נמי אמרי' קטן מסורבל בבשר המלובש בבשר כסרבל:

דוב אין לו מנוחה - כשהוא קשור הולך ובא תמיד סביבותיו:

דובא ניידא - דוב נודד:

הראני פרסיים - בעל משלות ודומיות היה לוי וקאמר לו רבי משול לי פרסיים למה הם דומים:

כחיילות של בית דוד - גבורים:

חברין - אומה הסמוכה לפרסיים ומשחיתים הם וטרפנים הם יותר מפרסיים:

לשעירים - מלובשים שחורים ודומים לשדים:

דומים למלאכי השרת - לבושים לבנים ועטופים כמלאכי השרת וכתיב (יחזקאל ט) והאיש לבוש הבדים והכי נמי אמרינן בבמה מדליקין (שבת דף כה:) על רבי יהודה שהיה מתעטף ויושב בסדינים המצוייצין ודומה למלאך כו' ובנדרים (דף כ:) נמי אמרינן מאן מלאכי השרת רבנן ואמאי קרי להו מלאכי השרת משום דמצויינין כמלאכי השרת במלבושים נאים:

כי קא ניחא נפשיה - נזרקה נבואה בפומיה:

הומניא - עיר ששמה כך:

מסגריא - עיר היא וכל הנך כולהו מקומות נינהו:

בירתא דסטיא - על שם שסרו מאחרי המקום ופירש רבי היאך סרו:

דאקפי פירא דכוורי ואזיל וציידי בשבתא ושמתינהו וכו' - הציף הביבר (ויביי"ר: ברכת דגים) דגים הרבה והלכו וצדו:

דאקפי - הציף כדמתרגמינן ויצף הברזל (מלכים ב ו) וקפא פרזלא. פירא. בריכה עשויה לגדל דגים ובלע"ז ביבר (ויביי"ר: ברכת דגים) :

ואישתמוד - נשתמדו:

תוספות

להך גיסא דפרת עד היכן. פי' בקונטרס להכי לא בעי לתחת פרת עד היכא לפי שפרת נופל בחדקל ועוד בבל מושכת למטה ממנו עד אפמיא תתאה כדאמר לעיל:

איתתא בעא מינייהו ולא יהבו ליה. ולכך. הוציא עליהם לעז וי"מ דקאי אדרב פפא ולא נהירא דח"ו שיעלה בדעתו של אותו צדיק להוציא לעז עליהם שלא כדין:

בין הנהרות הרי היא כגולה ליוחסין. וצריך לומר דשני מקומות הן דאי משום חדקל ופרת לא הוה בעי גמרא וכי בין הנהרות מאי הוי דפשיטא לכולי עלמא דמייחסי דלעיל נמי לא בעי אלא מן הצדדין אבל בין הנהרות פשיטא ליה דמיוחסין הן: