שלא ימשכנו ויצא - כלומר שלא יוציאוהו בית דין מיד הכותי אלא בגאולה:

יגלום - יכול יניח את הכנעני לכפול ולהוסיף ולתבוע מה שלא נתן:

גר תושב - אין עובד ע"ז ואוכל נבילות:

ולא לך אלא לגר - בקדושין היא (ד' כ.) ובערכין (דף ל:) כמה קשה אבקה של שביעית אדם שנושא ונותן בפירות שביעית סוף מוכר את עצמו שנאמר ונמכר לך לא לך אלא לכנעני  כו' ולע"ז עצמה לחטוב עצים ולשאוב מים ואכולהו קאי גאולה תהיה לו אלמא גזל כנעני אסור:

בהפקעת הלוואתו - שאין גזל ממש שרי כי ליכא חילול השם ולהבריח המכס הוי כהפקעת הלואתו:

הפקעת הלואתו הוא - שהלוהו על עבודתו ואפי' הכי אמר ר' עקיבא לא יצא על כרחו:

גופו קנוי - כל שש שנים ונמצא שגזלו ממש:

טעותו - היה חייב לו לישראל וטעה בחשבון דליכא חילול השם:

לקנא דדהבא במר דפרזלא - מזרק של זהב בחזקת של נחושת:

ואיבלע ליה זוזא - ועוד טעות אחרת שעיכב זוז מדמיו והטעהו בחשבון שלקח ג' במקום ד':

ואמר - רב כהנא לכותי חזי דעלך סמיכנא אינו מונה אותם כדי להוציא עצמו מן החשד ל"א כותי א"ל לרב כהנא חזי דעלך סמיכנא זו שמעתי:

לצלחא - לבקע:

מעיקרו - פסקית של צד העיקר קח לצרכי שהן עבים:

דכותי מניינא ידע - מנין הפסקים מנה אבל לא נתן עיניו כמה דקים יש וכמה גסים יש:

שיבשא - זמורות:

קטופי - אשכולות:

היכי מיאשי - כלומר מי הוי יאוש הא יאוש כדי הוי ואין כאן שנוי רשות שברה"ר הן ושינוי מעשה נמי ליכא דהשתא נמי גובא דדיקלא מקרו:

והא לא עבדי שליחותיה כדקאמר מלכא - ואשתכח דלאו דינא דמלכותא הוא ואמאי עברינן עלייהו:

ולא טרח - אין עליו לטרוח וליקח מזה אחד ומזה אחד:

באגא - בקעה:

דמשתכח בבי דרי - היו ארבעה שותפין בגורן והביאו שלשה חלקן בביתן והרביעי' נמצא בגורן:

פרע מנתא דמלכא - בשביל כולם ולכשיבאו חביריו אין יכולין לומר שלך היה ולא שלנו ואם גבאי זה ישראל הוא שקנה מן המלך את המס אין כאן משום גזל דדינא דמלכותא דינא  ואם כותי הוא מותר לקנות ממנו:

אריסותיה מפיק - דאין לו חלק בגופו של קרקע ואין עליו לפרוע חלק על הבית ולענין זבוני לא מזבנינן מיניה דגזל הוא מה שנטלו מן האריס:

בר מתא אבר מתא מיעבט - רשות ביד ישראל גבאי המלך למשכן בן העיר על מס בן עיר חבירו דדינא דמלכותא דינא:

והני מילי דבורלא - אברול ארעא מס קרקע שאכל פירות:

וכרגא - כסף גולגולת דשתא דא:

אבל שתא דחליף חליף - והוא הגבאי כבר פרע למלך כל קצבה שקיבל עליו שנה שעברה ומעתה המס שלו ולו אין כח למשכן את זה על חבירו:

דדיירי דרי - עכו"ם שיש להם בהמות ומזבלין מהן שדות בשכר:

אסור ליקח מהן - בהמה שמא נתחברה עם בהמותיהם של ישראל ושל בני ישראל הוא:

תוספות

שלא ימשכנו ויצא כו'. והני תנאי דפרק המקבל (ב"מ דף קיא: ושם) דסברי דגזל הכנעני מותר מוקמי לה להאי קרא לדרשה אחריתי:

יכול יגלום עליו. פי' בקונטרס יכול יניח הכנעני לכפול ולהוסיף על הלואתו לתבוע מה שלא נתן ותימה לר"י דאמאי אצטריך קרא להכי דאטו יפסיד ויניח את הכנעני להטעות את עצמו ונראה לר"י דה"פ יכול יגלום עליו שיטעה את הכנעני ויתן לו פחות ממה שנתן לו ת"ל וחשב עם קונהו וכן פי' בערוך בערך גלם אע"ג דטעות כנעני היה מותר אסור להטעותו במקום שהכנעני יודע שגוזל ועושה עצמו כלא ידע:

הכי קאמינא אי דכותי נינהו. נראה לר"י שכן היה דעתו מתחילה כמו שהשיב להכותי ולא כמו שהיה הכותי סובר דא"כ היה סובר דגזל הכותי מותר דאין חילוק בין גניבה לגזילה דבגניבה איכא חילול השם כשידע לבסוף וכל הנך שמעתא לא אייתי אלא הנהו דאסרי גזל כנעני ולא מייתי תנאי דהמקבל (שם) דשרי:

היכי מייאשי. היה להם לתבוע בדין את כל אדם העוברים עליהם אלא ודאי לכך מתייאשים לפי שבדין אין משלמין להם כלום משום דדינא דמלכותא דינא ובקונטרס פי' היכי מייאשי כלומר מי הוי יאוש והא יאוש כדי הוא ולא קני דאין כאן שינוי רשות שהרי הן מונחים ברשות הרבים ושינוי מעשה נמי ליכא דהשתא נמי הוי גובי דדיקלי מיקרו כדאמר לעיל בהגוזל קמא (דף צו. ושם):