בעישורייתא וחומשייתא - אם יש לחלקם למעות העודפות להוציאן עשרה עשרה או ה' ה' ואין אחד או שנים עודפות שאין באות לכלל ה' יש לומר שטעה בחשבונו אם עישורייתא  נינהו טעה בין חמשים לארבעים או בין ארבעים לשלשים ואם אינן עשיריות וישנן חמישיות יש שהיו רגילין למנות חמשה חמשה ואם היו עודפות הרבה כגון נ"ה טעה בעשיריות כדפי' ויש כאן טעות של נ' בדילוג אחד ובה' העודפות טעה בין ג' לארבע או אם עודפות ט"ו או כ"ה. טעה ג' פעמים או ה' פעמים בחשבון של חמש אבל אם עודפות על החמישיות אחת או ב' או ג' וד' שאינן מגיעות לה' לא טעה כלום וכולם מתנה:

ואי איניש תקיפא הוא - זה שנתנם לו אדם קשה הוא שאינו רגיל לגמול חסדים ולתת מתנת חנם:

מאי - במה יתלה זה לעכבם בידו:

אמר ליה - כיון דליכא למימר טעה בחשבון תלינן למימר דלמא מיגזל גזליה זה ימים רבים וזה לא ידע והשתא מלאו לבו להשיבו:

דלא שקיל וטרי ליה - לא נשא ונתן עמו מעולם:

בשילהי פירקין - כשסיים לדרוש באתי ולא שמעתי תחילת דבריו:

שמעי' דקאמר קרי קרי - שמעתי דורש ומזכיר דלועין תמיד:

יהבינא לך - לאחר זמן:

בני גרמידא - אמה אמה:

איתנהו - אם יש לו בגנו גדולות בני אמה:

ליתנהו - ועודן קטנות הן אסור:

ולרדות את כוורתו - על שם שעשויות חלות חלות ודבוקות מדופן אל דופן קרי ליה רדייה כרדיית פת מדובקת בתנור:

מה שעזי חולבות מכור לך - בכך וכך זוז אם מעט אם רב יגיעך:

מותר - שהרי קיבל עליו הפסד ושכר הלכך אפי' ימצא יותר משוה הדמים אין כאן אגר נטר ליה דאי הוה בציר מדמים נמי הוה שקיל:

אבל אמר לו כך וכך סאין - ואוזיל גביה בשכר הקדמת המעות אסור:

איכא דאמרי - גבי קרי אמר רבא שפיר דמי:

והא תניא אסור - גבי גיזה וחלב:

לאו מיניה קא רבו - חלב הבא לאחר זמן אינו גדל מכח חלב שהיה בבהמה בשעת מכר דהא כי שקיל להאי כוליה לגמרי אתי אחרינא:

אבל הכא - הנוסף על הדלועים קטנים ונעשו גדולות:

מיניה קרבו - מכח הקטנות בא והקטנות כבר היו בשעת מכר ומדידיה הוא דקא משבח ואזיל:

דכי שקלי ליה להאי - בוצינא זוטרתי לא אתיא אחריתי ש"מ מגופיה קרבו:

אחביתא דחמרא - שיש בידך:

אם תקפה - אם מחמצת: