קרוב לשכר - אם יקרה:

רחוק להפסד - אם תקפה לא מקבל עליה:

ותניא בפירקין (ד' ע.) קרוב לשכר ורחוק להפסד רשע דשקיל רבית דכיון דאינו מקבל עליו אחריות המקח נמצא שאין זה מכר ומעות הלואה הן אצלו וקריבת השכר מחמת רבית הוא: ה"ג כיון דקביל עליה זולא קרוב לזה ולזה הוא: אע"פ שאמרו - בבבא קמא פרק שני (ד' כא.):

אינו צריך להעלות לו שכר - ואוקימנא בחצר דלא קיימא לאגרא אבל האי גברא שדר בה עביד למיגר בית לדירתו דהוה ליה זה נהנה וזה לא חסר:

בחצר דקיימא לאגרא וגברא דעביד למיגר - המלוה הזה היה שוכר אחרת אם לא מצא זה דהוה ליה הוא נהנה ובעל חצר חסר דהא קיימא להכי שהיה משכירה לאחרים:

אבל חצר דלא קיימא לאגרא - דהוה ליה זה לא חסר:

וגברא דלא עביד למיגר - דהוה ליה זה לא נהנה דבלאו הכי נמי לא הוה מיגר שיש לו אחרות:

קא משמע לן - דמיחזיא כרבית ויש ללמוד מכאן שאסור להלוות על בית ולדור בו אפילו בנכייתא דתנן לא ישכור ממנו בפחות ולא דמי למשכונא של כרם (לקמן ד' עב:) דהתם זימנין  דלא שקיל ביה מידי ואפילו הכי מנכי ליה והוה ליה קונה את הפירות בנכייתא זו על הספק אבל כאן זה נהנה תמיד ואין כאן ספק נמצא שוכרה בפחות:

מאן דאמר הלוהו - ולא קצץ עמו על מנת לדור ואפילו הכי אסור:

כ"ש הלויני - דקצץ לו דירת הבית בתורת רבית:

אבל הלוהו לא - ומתניתין בדקצץ ליה או בשעת מתן מעות או לאחר כן:

תקיף עבדי דאינשי דמסיק בהו זוזי - מחזיק בעבדיהם של בעלי חובות שלו וכופם לעשות מלאכתו:

נהום כרסיה - לחם מאכלו והריני זנו ביום מלאכתו:

דארי עבדיה - כך שמו:

דמרקיד בי כובי - ליצן היה ומרקד בחנויות לשתות יין: