רב מרי בר רחל - בת שמואל הוה ונשבית ונשאה נכרי ונתגייר ושמיה איסור גיורא ורב מרי הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה ומחמת כבודו תלאוהו על שם אמו:

הדר - נכרי וזבנה לרבא:

נטר שתא - המתין רב מרי שנה שלימה:

שקל אגר ביתא - משנה הבאה ואמטי ליה לרבא:

הא דלא אמטאי - הבאתי:

לא שקילנא אגר ביתא - עד שאכוף את הנכרי לשלם לך מעותיך ואין זו רבית דהא רבא לא מיחייב מידי אלא נכרי:

ומבחרי ליה בטבת - נוטלין יין טוב ואי הוו שקלי ליה מתשרי. דלמא הוי מחמיץ ואשתכח דמשום דאקדימו מעות בתשרי ועדיין לא יצא השער קיבל עליו המוכר אחריות ולא דמי  לההוא דלעיל (דף עב:) דיש לו חטין לפי שהיין רגיל להחמיץ ושמא כולו החמיץ:

מעיקרא - משעה שלקחו:

דחמרא חמרא דחלא חלא - קלקולו בתוכו הוא אלא שאינו ניכר ויין המקולקל לא לקח הימנו:

לבני אקרא דשנוותא - שנוותא שם הנהר אקרא קונטריא"ה בלע"ז יושבים על שפת אותו נהר ויהיב להו רבינא זוזי לפני הבציר לתת לו היין בשעת הבציר כשער היוצא:

ושפכי ליה טפי כופיתא - מדעתם שלא בתנאי:

אחולי קמחלי גבך - הואיל ולא פסקת עמהם ומדעתם נותנים לך ואין מזכירים לומר בשכר מעותיך שהיו בטילות אצלנו מתנה בעלמא היא:

והא ארעא לאו דידהו היא - אלא שהיו עשירים ורואין בני אדם שהניחו שדותיהם וברחו ואין נותנים מס הקרקע למלך והם נוטלים השדות והכרמים ופורעין מס למלך ושמא היין  שאני לוקח מהם גזל הוא בידי דקרקע אינה נגזלת והרי היא של בעלים ופירות גזל:

טסקא - מס של קרקע:

כרגא - כסף גולגלתא שהיו כל היהודים כל אחד נותן כסף גולגלתו למלך:

מוהרקייהו - חותם עבדות שלהם:

בטפסא - בארגז של מלך מונח והרי כולם עבדים לו דדינא דמלכותא דינא:

תקיף - כופה:

גוהרקא - עגלה מוכנת למרכבת אדם ובלשון אשכנז רייטווג"ן:

בהם תעבודו ובאחיכם - נמי תעבודו:

למיזבן ליה חמרא - לקנות לו יין בזמן הבציר ומשלם לו יין לפי דמים קלים שקונין אותו:

אפרוותא דזולשפט - שם המקום שהיין נלקח ונמכר לשם לרוב הלוקחין יין בימות הבציר:

אסמכתא היא - אפילו הבטיחו ואמר אם איני קונה לך. אפרע משלי אין זו אלא אסמכתא הואיל ולא קנו מידו:

אם אוביר לך ולא אעביד - גבי מקבל שדה מחבירו למחצה והובירה שלא חרשה ולא זרעה. שמין אותה כמה היתה ראויה לעשות ונותן לו שכך כתב לו מתחילה אם אוביר כו' בפרק  המקבל (לקמן דף קד.) אלמא כיון דאפסדיה בהכי ולא סמך לאו אסמכתא היא שאינו מקבל עליו אלא כדי הפסד שהפסידו: