חכים יתקרי ורבי לא יתקרי ואסו דרבי על ידו תהא רבי ור' נתן סוף משנה רב אשי ורבינא סוף הוראה וסימנך (תהלים עג, יז) עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם.

אמר רב כהנא: אישתעי לי רב חמא, בר ברתיה דחסא:

רבה בר נחמני, אגב שמדא, נח נפשיה.

אגב שמדא נח נפשיה - מחמת אימת מלכות מת:

אכלו ביה קורצא בי מלכא. אמרו: איכא חד גברא ביהודאי דקא מבטל תריסר אלפי גברי מישראל - ירחא בקייטא וירחא בסתוא - מכרגא דמלכא.

דקא מבטל וכו' - שנקבצין אליו בניסן ותשרי לשמוע דרשות של פסח ושל חגים וכשמבקשין שלוחי המלך לגבות המס גולגולת של כל חדש וחדש אינם נמצאים בבתיהם:

שדרו פריסתקא דמלכא בתריה, ולא אשכחיה.

פריסתקא - שליח:

ערק ואזל מפומבדיתא לאקרא. מאקרא לאגמא. ומאגמא לשחין. ומשחין לצריפא. ומצריפא לעינא דמים. ומעינא דמים לפומבדיתא.

בפומבדיתא אשכחיה. איקלע פריסתקא דמלכא לההוא אושפיזא דרבה.

איקלע פריסתקא - ללון באותו פונדק שהיה רבה נחבא בו:

קריבו תכא קמיה ואשקוהו תרי כסי. ודליוה לתכא מקמיה. הדר פרצופיה לאחוריה.

אשקיה תרין כסי ודליוה לתכא - ושדים הממונים על הזוגות מזיקין את השותה זוגות ובני הבית לא נתכוונו לכך:

אמרו ליה: מאי נעביד ליה - גברא דמלכא הוא.

אמרו לו בני הפונדק לרבה - מאי נעביד:

אמר להו: קריבו תכא לקמיה ואשקיוהו חד כסא ודליוהו לתכא מקמיה ולתסי.

עבדו ליה הכי, ואתסי.

אמר מידע ידענא דגברא דקא בעינא הכא הוא.

בחיש אבתריה ואשכחיה.

אמר: אזלינא מהא. אי מקטל קטלו לההוא גברא - לא מגלינא. ואי נגידי מנגדין ליה - מגלינא.

נגודי מנגדי לי - ואם ייסרוני ביסורים אגלה:

אתיוהו לקמיה עייליה לאדרונא וטרקיה לבבא באנפיה.

וטרקיה לבבא - סגר הדלת:

בעא רחמי פרק אשיתא.

פרק אשיתא - נפלה החומה:

ערק ואזיל לאגמא.

הוה יתיב אגירדא דדקולא וקא גריס:

אגירדא דדיקלא - על גזע דקל קצוץ:

קא מיפלגי במתיבתא דרקיעא.

אם (ויקרא יג, ב) בהרת קודמת לשער לבן - טמא. ואם שער לבן קודם לבהרת - טהור.

אם בהרת קדמה לשער לבן טמא - דשער לבן שפרח בו הוא סימן לטומאה כדכתיב (ויקרא יג) והנה נהפך שער לבן בבהרת:

טהור - לפי מה שכתוב בתורה:

ספק - הקב"ה אומר: טהור. וכולהו מתיבתא דרקיעא אמרי: טמא.

ואמרי: מאן נוכח? נוכח רבה בר נחמני.

דאמר רבה בר נחמני: אני יחיד בנגעים. אני יחיד באהלות.

שדרו שליחא בתריה, לא הוה מצי מלאך המות למקרב ליה, מדלא הוה קא פסיק פומיה מגרסיה.

אדהכי נשב זיקא ואויש ביני קני.

סבר גונדא דפרשי הוא.

גונדא - גדוד של פרשים שמחפשין אחריו:

אמר: תינח נפשיה דההוא גברא ולא ימסר בידא דמלכותא.

כי הוה קא ניחא נפשיה אמר: "טהור, טהור".

יצאת בת קול ואמרה: אשריך רבה בר נחמני שגופך טהור ויצאתה נשמתך בטהור.

נפל פתקא מרקיעא בפומבדיתא. רבה בר נחמני נתבקש בישיבה של מעלה.

בפומבדיתא - והוא ראש ישיבה בה:

נפקו אביי ורבא וכולהו רבנן לאיעסוקי ביה.

לא הוו ידעי דוכתיה.

אזלו לאגמא חזו צפרי דמטללי וקיימי.

מטללי - עושין צל בכנפיהן:

אמרי שמע מינה התם הוא.

ספדוהו תלתא יומי ותלתא לילותא.

נפל פתקא כל הפורש יהא בנידוי.

ספדוהו שבעה יומי.

נפל פתקא לכו לביתכם לשלום.

ההוא יומא דנח נפשיה דלייה זעפא ודרי לההוא טייעא כי רכיב גמלא מהאי גיסא דנהר פפא ושדייה בהך גיסא.

דלי זעפא - גבה רוח סערה:

אמר: "מאי האי?"

אמרי ליה נח נפשיה דרבה בר נחמני.

אמר לפניו: רבונו של עולם כולי עלמא דידך הוא ורבה בר נחמני דידך.

את דרבה ורבה דידך,

את דרבה - אתה אוהבו של רבה:

אמאי קא מחרבת ליה לעלמא.

נח זעפא.

רבי שמעון בן חלפתא בעל בשר הוה יומא חד הוה חמימא ליה הוה סליק ויתיב אשינא דטורא.

רבי שמעון בן חלפתא כו' - משום דאיירי ברישא דאגדתא בבעלי בשר נקט לה:

אמר לה לברתיה: "בתי, הניפי עלי במניפא, ואני אתן ליך ככרין דנרד".

אדהכי נשבא זיקא.

אמר: "כמה ככרין דנרד למרי דיכי":

ככרין דנרד - אגודות של נרד והוא עשוי כשיבולין:

למרי דיכי - לבעליו של רוח זה:

הכל כמנהג המדינה וכו':

הכל לאתויי מאי לאתויי באתרא דנהיגי מכרך ריפתא ומשתה אנפקא דאי אמר להו קדימו ואייתי לכו אמרו לו לא כל כמינך:

מעשה ברבן יוחנן בן מתיא שאמר לבנו צא ושכור וכו':

מעשה לסתור חסורי מחסרא והכי קתני ואם פסק להן מזונות