היא גופה תיחוץ, דהא כלי חרש אינו מטמא מגבו?
אלא דפומא לגאו.
ואי בעית אימא: לעולם דפומא לבר, הכא במאי עסקינן בחבית של מתכת.
מיתיבי: עשבין שתלשן והניחן בחלון, או שעלו מאליהן בחלונות, ומטלוניות שאין בהן שלש על שלש,
שאין בה שלש על שלש - שאין מקבלין טומאה:
והאבר והבשר המדולדלין בבהמה ובחיה ועוף ששכן בחלון.
המדולדלין - שתלושין ומעורין במקצת והבהמה עומדת אצל החלון והאבר מונח על החלון ותנן בהעור והרוטב (חולין קכט.) מטמאין טומאת אוכלין במקומן וצריכין הכשר ואלו לא הוכשרו:
ועובד כוכבים שישב בחלון ובן שמנה המונח בחלון והמלח וכלי חרס וספר תורה כולם ממעטין בחלון.
עובד כוכבים - אינו מקבל טומאה וכן בן שמנה שהרי הוא כאבן לא חי ולא מת:
המלח - לא מקבל טומאה דלאו אוכל הוא באנפי נפשיה:
וכלי חרס - שאחוריו לצד אהל הטומאה:
אבל השלג והברד והגליד והכפור והמים, כולן אין ממעטין בחלון".
והשלג והברד כו' - הואיל ונימוקים מאליהם אין ממעטים וכן מים שבכלי הואיל ואם ינטל הכלי אין עומדים בפני עצמן אין ממעטין בחלון:
הברד - גלש"א:
הכפור - גריישלא"ן:
הגליד - קרח לבן שאינו שלג: ה"ג והא עשבים חזו לבהמתו וסופו ליטלן ואפ"ה כל כמה דאיתנהו התם ממעטי ותיובתא דשמואל:
והא עשבין חזו לבהמתו?
באפרזתא.
באפרזתא - והוא סם המות לבהמה ומאן דגריס בארזפתא טועה שהוא קורנס של נפחים:
"או שעלו מאליהן", כיון דקשו לכותל שקיל להו?
כיון דקשו לכותל - שמחלידין אותו כדאמרי' במתני' שקיל להו ואפ"ה ממעט וקשה לשמואל:
אמר רבה: בכותל חורבה.
רב פפא אמר: אפילו בכותל יישוב, בבאין חוץ לשלשה לחלון.
בבאין חוץ לשלשה - טפחים רחוק מן הכותל ועולין לתוך החלון ראשיהן:
"מטלוניות" חזו ליה לקריעה דלבושא?
חזי לקריעה - לעשות טלאי:
בסמיכתא.
בסמיכתא - עב יותר מדאי:
חזו לאומנא?
לאומנא - למקיז דם לקנח פי המכה:
בריסקא.
בריסקא - שהוא מסרט:
אי בריסקא, "שאין בהן שלש על שלש", "שאין בהן ארבעה על ארבעה" מיבעי ליה?
אין בהן ארבעה על ארבעה מבעי ליה - שזו היא שיעור של שק:
כעין ריסקא.
"והאבר והבשר המדולדלין בבהמה ובחיה", ערקא ואזלא?
בקשורה.
שחיט לה?
בטמאה.
מזבין לה לנכרי?
בכחושה.
פסיק שדי לה לכלבים?
כיון דאיכא צער בעלי חיים לא עביד.
"ועוף ששכן בחלון", פרח ואזיל?
בקשור.
שחיט ליה?
בטמא.
מזבין ליה לנכרי?
בקלניתא
קלניתא - עוף כחוש מאד ואין ראוי לשום אדם:
יהיב ליה לינוקא?
במסרט.
קלניתא לא מסרטא?
כעין קלניתא.
כעין קלניתא - כחוש כקלניתא והוא מסרט:
"ועובד כוכבים שישב בחלון", קאי ואזיל?
בכפות.
אתי חבריה שרי ליה?
במצורע.
אתי מצורע חבריה שרי ליה?
אלא בחבושי מלכות.
"ובן שמנה המונח בחלון", אתיא אמיה דריא ליה?
בשבת.
דתניא: "בן שמנה הרי הוא כאבן ואסור לטלטלו בשבת, אבל אמו שוחה עליו ומניקתו מפני הסכנה".
"מלח", חזיא ליה?
במרירתא.
חזיא לעורות?
דאית בה קוצי.
דאית ביה קוצי - ויסרטו את ידיו:
כיון דקשיא לכותל שקלא?
כיון דקשה לכותל - כדתנן במתניתין
דיתבא אחספא.
חספא גופא תיחוץ?