דא"ל לחבריה: "כל נכסי דבי בר סיסין מזבינא לך".
כל נכסי דבי בר סיסין - כלומר כל אותן קרקעות שקניתי מאותו אדם ששמו בר סיסין:
הואי ההיא ארעא דהוה מיקרי דבי בר סיסין.
דמקריא דבי בר סיסין - כך קורין לו ואין ידוע אם קנאה מבי בר סיסין ולפיכך נקראת כך או כך שמה מעולם וירושה היא לו מאבותיו:
אמר ליה: "הא לאו דבי בר סיסין היא, ואיקרויי הוא דמיקריא דבי בר סיסין".
אתו לקמיה דרב נחמן. אוקמא בידא דלוקח.
אוקמה בידא דלוקח - כדמפרש טעמא לקמיה דעליה דידיה רמיא לגלויי דלאו בר סיסין היא:
א"ל רבא: דינא הכי?!
אמר ליה רבא דינא הכי - להוציאה מספק מתחת יד המוכר שהוא מוחזק:
"המוציא מחבירו עליו הראיה"?
המוציא מחבירו - דהיינו לוקח עליו להביא ראיית זכות ומאחר שאין לו ראיה יפסיד:
קשיא דרבא אדרבא. קשיא דרב נחמן אדרב נחמן.
קשיא דרבא אדרבא קשיא דרב נחמן אדרב נחמן - דלעיל מוקי לה רב נחמן ביד המוכר ורבא ביד הלוקח והכא איפכא:
דרבא אדרבא לא קשיא. התם מוכר קאי בנכסיה, הכא לוקח קאי בניכסיה.
דרבא אדרבא לא קשיא - דבכל דוכתי מוקי לה ביד המוחזק והתם מוכר כו':
דרב נחמן אדרב נחמן נמי לא קשיא. כיון דאמר ליה "דבי בר סיסין", ומיקריא דבי בר סיסין, עליה דידיה רמיא לגלויי דלאו דבי בר סיסין היא.
כיון - דכולי עלמא קרו ליה דבי בר סיסין ונראין הדברים שלפיכך נקראת כן שקנאה מבי בר סיסין והוא אמר לאו מבר סיסין לקחתיה עליה דידיה רמיא לגלויי ולהביא ראיה דלאו מבר סיסין לקחה ואם יביא עדים דאיקרויי הוא דמיקריא הכי ולא מהני שדות שלקח מבר סיסין היא מוקמינן לה בידיה דהא פשיטא לן דהאי דאמר ליה נכסי דבי בר סיסין מזבנינא לך הכי קאמר ניכסי שקניתי ממנו ולא נכסי שלא קניתי ממנו אף על פי שנקראין כן כך נראית השיטה:
אבל הכא, לא יהא אלא דנקיט שטרא, מי לא אמרינן ליה קיים שטרך וקום בניכסי:
מי לא אמרינן ליה קיים שטרך - אחרי שהמוכר רוצה לפסלו והחזקה של שלש השנים במקום השטר היא באה ומאחר שהמוכר מערער על החזקה שאינה חזקה צריך זה להביא עדים שחזקתו גמורה שלא דר זה עמו ובהני תרי עובדי סבירא לן כרב נחמן דהלכתא כוותיה בדינא וכן פוסקין פירושי ר' חנינא איש רומי:
ההוא דאמר ליה לחבריה: "מאי בעית בהאי ביתא?"
מאי בעית בהאי ביתא - שהכל יודעין ששלי היה:
א"ל: "מינך זבנתיה, ואכלתיה שני חזקה".
אמר ליה: "בשוקי בראי הואי".
א"ל אנא בשוקי בראי הואי - בארץ מרחקים מקום שאין השיירות מצויות ולא ידעתי ולכך לא מחיתי ותנן בפרקין היה ביהודה והחזיק בגליל אינה חזקה עד שיהא עמו במדינה באותה מלכות דהוו שיירות מצויות א"נ איכא לאוקמה בשעת חירום ואפילו באותה מדינה כדלקמן בהאי פירקין וכן פירשוה הגאונים כפי' ר"ח אבל במקום שהשיירות מצויות וליכא חירום לא מצי טעין הכי דקי"ל בפירקין (דף לח:) מחזיקין בנכסי בורח דמחאה שלא בפניו הויא מחאה ואי טעין לא ידעתי שהחזיק איש פלוני בקרקע שלי ולכך לא מחיתי אינו נאמן דכי היכי דאמרינן מחאה שלא בפניו הויא מחאה דחברך חברא אית ליה ויאמרו לו למחזיק כמו כן אמרו לזה שאדם אחד מחזיק בקרקע שלו הואיל ושיירות מצויות וכן הלכה:
אמר ליה: "והא אית לי סהדי דכל שתא הוה אתית תלתין יומי".
א"ל: "תלתין יומי בשוקאי הוה טרידנא".
בשוקאי הוה טרידנא - למכור סחורתי ולקנות אחרת ולא ידעתי שאתה דר בביתי וכגון שיש לו בית אחר באותה העיר שהיה מתאכסן שם כל ל' יום ויש מפרשים בשוקאי הוה טרידנא ולא היה לי פנאי למחות אע"פ שידעתי ואינו נראה בעיני:
אמר רבא: עביד איניש דכל תלתין יומי טריד בשוקא.
ההוא דאמר ליה לחבריה: "מאי בעית בהאי ארעא?"
אמר ליה: "מפלניא זבינתה, דאמר לי דזבנה מינך".
אמר ליה: את לאו קא מודית