חד אמר - רב כהנא עייל כותלו בתוך של חבירו:

תרתי אוצייתא - שתי שורות קרקע על פני השדה כדגרסינן בהשותפין (לעיל דף יב.) תלת אוצייתא בי"ב גופני:

תרתי מגו תלת - תרתי אוצייתא מן השלש שמעיד האחד דתרוייהו מיהא מודו דתרתי אוצייתא עייל דבכלל תלת איכא תרי:

א"ל - רב כהנא לרב יהודה:

כמאן - דיינת לי דהא תרוייהו מכחשי האי להאי ותבטל עדותן:

א"ל כר"ש בן אלעזר - שהלכה כמותו ואליבא דב"ה:

ואחת אומרת מאתים - היו באותו היום באותה שעה באותו מקום:

שיש בכלל מאתים מנה - דהיינו מאה זוז ואין כת שניה מכחשת על מנה שכת ראשונה מעידה אלא מוסיפין הן מנה אחת אבל כת ראשונה מכחשת לשניה על אותו מנה שמוסיפין ובאותו מנה שני אוקי תרי לבהדי תרי ואוקי ממונא בחזקת מריה ולא ישלם:

נחלקה עדותן - דמאי דקמסהיד מר לא קמסהיד מר:

ב"ה אומרים יש בכלל מאתים מנה - ונוטל מנה הכא נמי יש בכלל תלת אוצייתא תרתי ומיהדר ליה:

א"ל - רב כהנא לרב יהודה:

והא מייתינא איגרתא כו' - דאפי' ב"ה מודו דנחלקה עדותן:

א"ל אהדר מיד עד דמייתית איגרתא - וכרב יהודה קיימא לן שכן נעשה הדין:

בקשתא - מקום:

בעיליתא - בעליה:

דזבנה מינך - בחזקת שהייתי סבור דזבנה מינך לקחתיה ממנו:

דדר בה - ההוא דאמרת דזבנה לך:

אפי' חד יומא - כדי לאמת דבריך ואוקמה בידך הואיל והחזקת שני חזקה ושוב לא תצטרך להביא עדים שלקחה מבעליו אותו שמכרה לך משום דטוענין ליורש וטוענין ללוקח דהבא משום ירושה ומשום מקח אינו צריך טענה אלא ראיה שדר בה המוכרה לו יום אחד בעי:

חביבי - ר' חייא דודו של רב כדאמרינן בסנהדרין (דף ה.) דרב בר אחוה דר"ח ובר אחתיה דר"ח:

ואמרי ליה - לחביבי אמאי צריך להביא עדים שראוהו בבית יום אחד:

וכי אין אדם עשוי ליקח בלילה - ולמכור לאחר שיתן לו ריוח באותו לילה עצמו והוה לך לאוקומי להאי אנכסיה בטענה זו דהא טוענין ללוקח ומיהו כר"ח קיי"ל כדמוכח מסקנא:

וחזיתיה לדעתיה - דרבי חייא:

דאי טעין ליה - האי מחזיק קמאי דידי זבנה מינך ההוא דזבנה ניהלי מהימן:

מיגו דאי בעי אמר כו' - הלכך כיון דטעין נמי טענה מעלייתא אני יודע שממך לקחה מהימן דהשתא הויא ליה חזקה שיש עמה טענה אבל כי טעין מפלניא זבנתה בחזקת דאמר לי דזבנה מינך אבל איני יודע אם לקחה ממך אם לאו היינו חזקה שאין עמה טענה הואיל ואפי' יום אחד לא נראה דדר בה:

כוותיה דר' חייא - דצריך להביא עדים שדר בה המוכרה לו יום אחד:

הבא משום ירושה - והוא הדין משום לקיחה:

אין צריך טענה - הך טענה דלעיל דקתני מתניתין אתה מכרת לי אתה נתת לי במתנה אין צריך יורש לטעון ולומר אתה מכרת לאבי:

אבל ראיה - בעדים שדר בה יום אחד מיהא בעי מדלא קתני הבא משום ירושה אינו צריך כלום דייקינן הכי:

ודילמא לא ראיה כו' - והכי קאמר הבא משום ירושה אין צריך שום טענה בעולם אלא זו בלבד מאבי אני יורשה אבל לא עדי דירת יום אחד ולא טענת מכירה ומתנה שניתנה לאביו בעי:

ה"ג ואי בעית אימא שאני לוקח כו' - אפילו אם תאמר כי היורש צריך ראיה דדר ביה מורישו יום אחד לוקח עדיף טפי מיורש דלוקח אילו לא ברירא ליה מילתא דודאי זבנה המוכרה לו מבעל הקרקע לא הוי שדי זוזי בכדי הלכך ודאי קם אמילתא שפיר כשלקחה ואין צריך לא ראיה ולא טענה:

איבעיא להו נראה בו - המוכרה ללוקח זה באותו קרקע למוד כמה ארכו וכמה רחבו מאי מי חשיבא עדות ראיה כעדות דירה ומשום דכר' חייא קיימא לן קבעי לה:

שלשה לקוחות מצטרפין - שדה שיש עדים שהיתה של ראובן כל הימים והחזיק בה שמעון שנה כי טוען שקנאה מראובן ואח"כ מכרה שמעון ללוי בשטר והחזיק לוי שנה ואח"כ מכרה לוי ליהודה וכתב לו שטר מכירה כדלקמן והחזיק בה שנה הרי שלש שנים ואתא ראובן וקמערער ואומר כי לא מכרה לשמעון ויהודה טוען הרי החזקנו בין שלשתינו שלש שנים ולא מחית ושמעון שלקחה ממך שאנו באין מכחו לא היה לו ליזהר בשטרו יותר מג' שנים וראובן משיב לפי שכל אחד מכם לא החזיק שלש שנים אלא שנה לא חשתי למחות שהייתי רואה שאתם יראים להחזיק כדמחזקי אינשי ולא הייתי יודע שבשביל שהייתם מוכרין זה לזה לסוף שנה לפיכך לא החזקתם כל אחד כי אם שנה:

מצטרפין - הלקוחות ויפסיד ראובן דכיון דבשטר לקחו זה מזה כדמפרש רב בסמוך עדים שבשטר אפקו לקלא וידע ראובן ומדלא מיחה הפסיד אבל בלא שטר מצי טעין האי דלא מחאי שלא החזיק אחד מכם שלש שנים ולא אחזקיתו כדמחזקי אינשי כדאמרינן לעיל (דף כט:) באמתא:

וכולן בשטר - אשני לקוחות אחרונים קאי אבל לוקח ראשון שלקח מן המערער מה לנו ולשטרו [דאם יש לו שטר פשיטא דאין יכול לערער]:

שטר אית ליה קלא - שמתאספין לכותבו ולחותמו והכל שומעין:

ועדים לית להו קלא - מכירה בעדים בלא שטר:

המוכר שדהו בפני עדים - וקבל עליו אחריותו:

גובה - הלוקח מן המוכר אפי' מנכסים ששעבד ומשכן או מכר קרקעותיו אחרי מכירה זו שקבל עליו אחריותה וטעם משום דעדים מפקי לקלא וידעו הלקוחות שמכר זה קרקע באחריות והיה להם להניח למוכר בני חורין כשיעור האחריות אלמא עדים בלא שטר אית להו קלא:

שאני לקוחות - אע"ג דמכירה בעדים בלא שטר לית ליה קלא ממילא אלא אם כן יפשפשו ויחקרו הדבר: