בעל אוכל פירות.
והבעל אוכל פירות - דלא גרע מנכסים שנפלו לה בירושה:
ברם רבי אבא ורבי אבהו וכל גדולי הדור אמרו: במתנה בקש ליתנו לה, ולמה כתב לה לשום מכר, כדי ליפות את כחה.
במתנה בקש ליתנו לה - ולא יאכל פירות כדאמרי' לקמן במתנה קנתה ואין הבעל אוכל פירות ומיהו במוכר לחבירו אין לומר כן שאינו אוהבו כל כך:
מיתיבי: לוה מן העבד ושחררו. מן האשה וגרשה - אין להן עליו כלום.
מ"ט? לאו משום דאמרי לגלויי זוזי הוא דבעא?
מיתיבי כו' - ההיא קשיא דלעיל ולשני המימרות נקשית בבית המדרש:
שאני התם. דלא לישוי איניש: "עבד לוה לאיש מלוה".
אמר רב: המוכר שדה לאשתו – קנתה. והבעל אוכל פירות.
במתנה – קנתה. ואין הבעל אוכל פירות.
במתנה קנתה ואין הבעל אוכל פירות - דנותן בעין יפה נותן:
ורבי אלעזר אמר: אחד זה ואחד זה קנתה, ואין הבעל אוכל פירות.
עבד רב חסדא עובדא כרבי אלעזר.
אמרו ליה רבן עוקבא ורבן נחמיה, בני בנתיה דרב, לרב חסדא: "שביק מר רברבי ועביד כזוטרי".
רברבי - רב שקדם לרבי יוחנן רבו של רבי אלעזר כדאיתא בשחיטת חולין (דף צה:) דכל זמן שהיה רב קיים הוה שלח ליה רבי יוחנן לקדם רבינו שבבבל ועוד דאמר ליה לריש לקיש שכל אותן הימים היה הוא בישיבה ואני בעמידה ועוד דאמרי' בעירובין (דף יג: ע"ש) אמר רב האי דמחדדן מחבריא טפי משום דחזיתיה לרבי מאיר מאחוריה:
כזוטרי - ר' אלעזר שהיה תלמידו של רבי יוחנן ואע"ג דרבי אבא ורבי אבהו וכל גדולי הדור חבריהם דאמרי לעיל במתנה בקש ליתן לה כו' סבירא להו כר' אלעזר דאין הבעל אוכל פירות אינהו נמי זוטרי נינהו לגבי רב שתלמידי רבי יוחנן היו:
א"ל: ואנא נמי כרברבי עבדי.
כרברבי עבדי - ר' יוחנן שהיה חבירו של רב:
דכי אתא רבין אמר ר' יוחנן: אחד זה ואחד זה קנתה, ואין הבעל אוכל פירות.
אמר רבא הלכתא המוכר שדה לאשתו, לא קנתה. והבעל אוכל פירות.
במתנה קנתה. ואין הבעל אוכל פירות.
תרתי?
תרתי - בתמיה שני דברים של רבא סותרין זה את זה לא קנתה משמע לא גוף ולא פירות דלגלויי זוזי הוא דבעי והבעל אוכל פירות משמע שקנתה גוף הקרקע דלאו לגלויי זוזי הוא דבעי:
לא קשיא. כאן, במעות טמונין.
במעות טמונין - שלא היו ידועין ומפורסמים לבעל לא קנתה דלגלויי זוזי הוא דבעי:
כאן, במעות שאין טמונין.
מעות שאין טמונין - קנתה והבעל אוכל פירות דליכא גלויי זוזי שהרי גלויין ועומדין הן:
דאמר רב יהודה: מעות טמונין, לא קנתה. מעות שאינן טמונין, קנתה:
ת"ר: אין מקבלין פקדונות: לא מן הנשים, ולא מן העבדים, ולא מן התינוקות.
לא מן הנשים כו' - דאיכא למימר גנבום לבעליהן ולאדוניהם ותינוקות נמי שמא גנבו מבית בעל הבית שהם דרים שם ואסור לסייע ידי עוברי עבירה וכשלא יקבלו מהם יחזירו למקום שגנבו שם:
קבל מן האשה - יחזיר לאשה.
יחזיר לאשה - ולא לבעל דאין לנו להחזיקה בגנבתה:
ואם מתה - יחזיר לבעלה.
יחזיר לבעלה - שאפי' אם ניתן לה ממון. זה על מנת שאין לבעלה רשות בה מכיון שמתה יורשה בעלה שהבעל יורש את אשתו והלכך יחזיר לבעל דממה נפשך עכשיו הרי הוא של בעלה:
קבל מן העבד - יחזיר לעבד.
ואם מת - יחזיר לרבו.
יחזיר לרבו - דמסתמא כל מה שקנה עבד קנה רבו ונראה בעיני דהוא הדין אם נשתחרר העבד ואח"כ מת יחזיר לרבו שהרי עבד היה כשהפקיד לזה וסתם עבדים גזלנין הן אבל אם נתגרשה האשה ואחר כך מתה יחזיר ליורשיה ולא לבעלה דמשנתגרשה אין הבעל יורשה: