נזקין שעשה בהן שוגג כמזיד ואונס כרצון
נזקין עשה בו אונס כרצון - היכא דעביד בידים ואפי' ישן כדיליף בב"ק (דף רו:) פצע תחת פצע לחייב על השוגג כמזיד וכו':
אינו דין שחייב בהן את המצמצם.
רב אחא בר רב: פוטר.
רב אחא פוטר - דגרמא בעלמא הוא דשמשא קטליה:
אמר רב משרשיא: מ"ט דאבוה דאבא דפוטר?
אמר קרא: (במדבר לה, כא) "מות יומת המכה - רוצח הוא".
מות יומת המכה וכו' - סיפיה דקרא דלעיל או באיבה דרבינן מצמצם וכתיב רוצח הוא מיעוטא למעוטי נזקין:
ברוצח הוא דחייב לן מצמצם, בנזקין לא חייב לן מצמצם.
אמר רבא: אכפתו ומת ברעב - פטור.
כפתו ומת ברעב - דבשעה שכפתו אין כאן דבר הריגה והרעב בא מאליו והולך וחזק לאחר זמן כל שעה ולא דמי לצמצם במים ובאור דההורג מזומן:
ואמר רבא: בכפתו בחמה - ומת. בצינה - ומת - חייב.
גסוף חמה לבא, סוף צינה לבא - פטור.
סוף חמה לבא פטור - כלומר אם לא היתה שם חמה בשעה שכפתו אבל סוף לבא כאן וזה לא יכול לעמוד וסופו למות פטור שלא היה ההורג מזומן להריגה וגרמא הוא ואין דינו מסור לבית דין אלא לשמים:
ואמר רבא: כפתו לפני ארי - פטור.
כפתו לפני ארי פטור - דאי נמי לא היה כפות לא היה יכול להציל עצמו מן הארי. בכולהו גרסינן אמר רבא:
לפני יתושין - חייב.
רב אשי אמר: אפילו לפני יתושין נמי פטור - הני אזלי והני אתו.
הני אזלי והני אתו - ולא מת על ידי יתושים הראשונים שהיו מוכנים שם שכמה כתות עברו עליו:
איתמר: כפה עליו גיגית
כפה עליו גיגית - ומת בהבלא:
ופרע עליו מעזיבה
או שפרע עליו מעזיבה - וזה היה ישן ונכנסה שם הצינה פטור שההורג בא לאחר זמן:
רבא ורבי זירא: חד אמר - חייב. וחד אמר -דפטור.
תסתיים דרבא הוא דאמר פטור.
דאמר רבא: כפתו ומת ברעב - פטור.
אדרבה, תסתיים דרבי זירא הוא דאמר פטור?
דא"ר זירא: ההאי מאן דעייליה לחבריה בביתא דשישא ואדליק ליה שרגא ומת - חייב.
בביתא דשישא - שסתום ביותר ואין הבל האור והנר יכול לצאת ממנו:
טעמא דאדליק ליה שרגא,
טעמא דאדליק ליה שרגא - שזמן את ההורג:
הא לא אדליק ליה שרגא לא?
הא לא אדליק ליה שרגא - ומת בהבל פיו דומיא דכפה עליו גיגית פטור:
אמרי: התם בלא שרגא לא מתחיל הבלא,