דאיתפח, הדר קא דריש.
אמרי: "לא קבילת עלך דלא דרשת בהו?"
אמר: "אינהו מי הדרו בהו, דאנא אהדר בי?!"
רב אשי אוקי אשלשה מלכים,
אמר: "למחר נפתח בחברין".
אתא מנשה איתחזי ליה בחלמיה.
אמר: "חברך, וחבירי דאבוך קרית לן?"
"מהיכא בעית למישרא המוציא?"
אמר ליה: "לא ידענא".
א"ל: "מהיכא דבעית למישרא המוציא לא גמירת! ו"חברך" קרית לן?!"
א"ל: "אגמריה לי, ולמחר דרישנא ליה משמך בפירקא".
א"ל: "מהיכא דקרים בישולא".
א"ל: "מאחר דחכימתו כולי האי, מאי טעמא קא פלחיתו לעבודת כוכבים?"
א"ל: "אי הות התם, הות נקיטנא בשיפולי גלימא ורהטת אבתראי".
למחר אמר להו לרבנן, נפתח ברבוותא.
"אחאב", אח לשמים, אב לעבודת כוכבים.
"אח לשמים", דכתיב (משלי יז, ח) "אח לצרה יולד".
"אב לעבודת כוכבים", דכתיב (תהילים קג) "כרחם אב על בנים".
(מלכים א טז, ל-לא) "ויהי הנקל לכתו בחטאת ירבעם בן נבט".
אמר ר' יוחנן קלות שעשה אחאב כחמורות שעשה ירבעם.
ומפני מה תלה הכתוב בירבעם?
מפני שהוא היה תחילה לקלקלה.
(הושע יב) "גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי".
א"ר יוחנן, אין לך כל תלם ותלם בא"י שלא העמיד עליו אחאב עבודת כוכבים והשתחוה לה.
ומנא לן דלא אתי לעלמא דאתי?
דכתיב (מלכים א כא): "והכרתי לאחאב משתין בקיר, ועצור ועזוב בישראל".
"עצור", בעוה"ז. "ועזוב", לעוה"ב.
א"ר יוחנן, מפני מה זכה עמרי למלכות?
מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל.
שנאמר (מלכים א טז, ): "ויקן את ההר שמרון מאת שמר, בככרים כסף, ויבן את ההר, ויקרא [את] שם העיר אשר בנה על שם שמר אדני ההר שמרון".
א"ר יוחנן מפני מה זכה אחאב למלכות כ"ב שנה?
מפני שכיבד את התורה שניתנה בכ"ב אותיות.
שנאמר (מלכים א כ): "וישלח מלאכים אל אחאב מלך ישראל העירה, ויאמר לו כה אמר בן הדד, כספך וזהבך לי הוא, ונשיך ובניך הטובים לי הם, כי אם כעת מחר אשלח את עבדי אליך, וחפשו את ביתך ואת בתי עבדיך, והיה כל מחמד עיניך ישימו בידם, ולקחו. ויאמר למלאכי בן הדד, אמרו לאדוני המלך, כל אשר שלחת [אל עבדך] בראשונה אעשה, והדבר הזה לא אוכל לעשות".
מאי "מחמד עיניך"? לאו ס"ת.
דילמא עבודת כוכבים.
לא ס"ד, דכתיב (מלכים א כ, ): "ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם [אל תשמע ואל תאבה]".
ודילמא סבי דבהתא הוו?
מי לא כתיב (שמואל ב יז, ): "ויישר הדבר בעיני אבשלום [ובעיני כל זקני ישראל]" ואמר רב יוסף, סבי דבהתא?
התם לא כתיב "וכל העם", הכא כתיב "וכל העם", דאי אפשר דלא הוו בהון צדיקי, וכתיב (מלכים א יט) "והשארתי בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל וכל הפה אשר לא נשק לו".
אמר ר"נ, אחאב שקול היה.
שנאמר (מלכים א כב, ): "ויאמר ה' מי יפתה את אחאב ויעל ויפול ברמות גלעד, ויאמר זה בכה וזה אומר בכה".
מתקיף לה רב יוסף, מאן דכתב ביה (מלכים א כא) "רק לא היה כאחאב אשר התמכר לעשות הרע בעיני ה' אשר הסתה אותו איזבל אשתו".
ותנינא בכל יום היתה שוקלת שקלי זהב לעבודת כוכבים ואת אמרת "שקול היה"?!
אלא אחאב וותרן בממונו היה, ומתוך שההנה תלמידי חכמים מנכסיו, כיפרו לו מחצה.
(מלכים א כב): "ויצא הרוח ויעמד לפני ה' ויאמר אני אפתנו.
ויאמר ה' אליו, במה?
ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו.
ויאמר תפתה וגם תוכל, צא ועשה כן".
מאי רוח?
א"ר יוחנן רוחו של נבות היזרעאלי.
מאי "צא"?
אמר רבינא צא ממחיצתי, שכן כתיב (תהילים קא,): "דובר שקרים לא יכון לנגד עיני".
אמר רב פפא, היינו דאמרי אינשי: "דפרע קיניה, מחריב ביתיה".
(מלכים א טז, ): "ויעש אחאב את האשרה, ויוסף אחאב לעשות להכעיס את ה' אלהי ישראל מכל מלכי ישראל אשר היו לפניו".
א"ר יוחנן שכתב על דלתות שמרון: "אחאב כפר באלהי ישראל, לפיכך אין לו חלק באלהי ישראל".
(דברי הימים ב כב): "ויבקש את אחזיהו וילכדהו והוא מתחבא בשמרון".
א"ר לוי, שהיה קודר אזכרות וכותב עבודת כוכבים תחתיהן.
מנשה, שנשה יה.
ד"א: מנשה, שהנשי את ישראל לאביהם שבשמים.
ומנלן דלא אתי לעלמא דאתי?
דכתיב (דברי הימים ב לג): "בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלים".
(מלכים ב כא): "ויעש [אשרה] כאשר עשה אחאב מלך ישראל".
מה אחאב אין לו חלק לעוה"ב אף מנשה אין לו חלק לעוה"ב:
רבי יהודה אומר מנשה יש לו חלק לעוה"ב, שנאמר (דברי הימים ב לג, ): "ויתפלל מנשה אל ה' ויעתר לו וכו'":
א"ר יוחנן, ושניהם מקרא אחד דרשו.
שנאמר (ירמיהו טו, ): "ונתתים לזעוה לכל ממלכות הארץ בגלל מנשה בן יחזקיהו".
מר סבר, בגלל מנשה שעשה תשובה ואינהו לא עבוד.
ומר סבר,