בגלל מנשה דלא עבד תשובה.
א"ר יוחנן כל האומר: "מנשה אין לו חלק לעוה"ב", מרפה ידיהן של בעלי תשובה.
דתני תנא קמיה דר' יוחנן, מנשה עשה תשובה שלשים ושלש שנים.
דכתיב (מלכים ב כא, ): "בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו, וחמשים וחמש שנה מלך בירושלים ויעש [אשרה] כאשר עשה אחאב מלך ישראל".
כמה מלך אחאב? עשרין ותרתין שנין.
מנשה כמה מלך? חמשים וחמש?
דל מינייהו עשרים ותרתין, פשו להו תלתין ותלת.
א"ר יוחנן משום רשב"י, מאי דכתי' (דברי הימים ב לג): "וישמע אליו ויחתר לו", "ויעתר לו" מיבעי ליה?
מלמד שעשה לו הקב"ה כמין מחתרת ברקיע, כדי לקבלו בתשובה, מפני מדת הדין.
וא"ר יוחנן משום רשב"י, מאי דכתיב (ירמיהו כו): "בראשית ממלכות יהויקים בן יאשיהו".
וכתיב (ירמיהו כח, ) "בראשית ממלכת צדקיה".
וכי עד האידנא לא הוו מלכי?
אלא בקש הקב"ה להחזיר את העולם כולו לתוהו ובוהו בשביל יהויקים, נסתכל בדורו ונתקררה דעתו.
בקש הקב"ה להחזיר את העולם כולו לתוהו ובוהו בשביל דורו של צדקיה, נסתכל בצדקיה ונתקררה דעתו.
בצדקיה נמי כתיב (מלכים ב כד): "ויעש הרע בעיני ה'"?
שהיה בידו למחות ולא מיחה.
וא"ר יוחנן משום רשב"י מאי דכתיב (משלי כט, ט): "איש חכם נשפט את איש אויל, ורגז ושחק ואין נחת".
אמר הקב"ה: "כעסתי על אחז ונתתיו ביד מלכי דמשק, זיבח וקיטר [לאלהיהם].
שנאמר (דברי הימים ב כח, כג)" "ויזבח לאלהי דרמשק המכים בו ויאמר [כי] אלהי מלכי ארם, הם מעזרים אותם להם אזבח ויעזרוני והם היו [לו] להכשילו ולכל ישראל".
שחקתי עם אמציה, ונתתי מלכי אדום בידו, הביא אלהיהם והשתחוה להם.
שנאמר (דברי הימים ב כה, יד): "ויהי אחרי בא אמציה מהכות את אדומים, ויבא את אלהי בני שעיר, ויעמידם [לו] לאלהים, ולפניהם ישתחוה ולהם יקטר".
אמר רב פפא, היינו דאמרי אינשי: "בכיי ליה למר, דלא ידע, חייכי למר, דלא ידע. ווי ליה למר דלא ידע בין טב לביש".
(ירמיהו לט, ג): "ויבאו כל [שרי] מלך בבל [וישבו] בשער התוך".
א"ר יוחנן משום רשב"י, מקום שמחתכין בו הלכות.
אמר רב פפא, היינו דאמרי אינשי: "באתרא דמריה, תלא ליה זייניה, תמן קולבא רעיא קולתיה תלא".
(סימן על שדה בתים לא תאונה)
אמר רב חסדא אמר רבי ירמיה בר אבא מאי דכתיב (משלי כד, לא-לא): "על שדה איש עצל עברתי, ועל כרם אדם חסר לב, והנה עלה כולו קמשונים, כסו פניו חרולים, וגדר אבניו נהרסה"?
"על שדה איש עצל עברתי", זה אחז.
"ועל כרם אדם חסר לב", זה מנשה.
"והנה עלה כולו קמשונים", זה אמון.
"כסו פניו חרולים", זה יהויקים.
"וגדר אבניו נהרסה", זה צדקיהו, שנחרב בית המקדש בימיו.
ואמר רב חסדא אמר רבי ירמיה בר אבא, ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה:
כת לצים, כת שקרנים, כת חניפים, כת מספרי לשון הרע.
כת לצים, דכתיב (הושע ז) "משך ידו את לוצצים",
כת שקרנים, דכתיב (תהילים קא) "דובר שקרים לא יכון לנגד עיני".
כת חניפים, דכתיב (איוב יג) "כי לא לפניו חנף יבוא".
כת מספרי לשון הרע, דכתיב (תהילים ה) "כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע", צדיק אתה ולא יהיה במגורך רע.
ואמר רב חסדא אמר רבי ירמיה בר אבא, מאי דכתיב (תהילים צא) "לא תאונה אליך רעה, ונגע לא יקרב באהלך"?
"לא תאונה אליך רעה", שלא ישלוט בהן יצר הרע.
"ונגע לא יקרב באהלך", שלא תמצא אשתך ספק נדה בשעה שתבא מן הדרך.
דבר אחר:
"לא תאונה אליך רעה", שלא יבעתוך חלומות רעים והרהורים רעים.
"ונגע לא יקרב באהלך", שלא יהא לך בן או תלמיד שמקדיח תבשילו ברבים. {כגון יש"ו הנוצרי}.
עד כאן ברכו אביו, מכאן ואילך ברכתו אמו.
(תהילים צא) "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך, על כפים ישאונך וגו' על שחל ופתן תדרוך וגו'".
עד כאן ברכתו אמו, מכאן ואילך ברכתו שמים.