אילעא וטוביה - עדי הלואה היו קרובין אל הערב:
סבר רב פפא למימר: גבי לוה ומלוה רחיקי נינהו.
א"ל רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא: אאי לית ליה ללוה לאו בתר ערבא אזיל מלוה:
מתני' במי שנגמר דינו וברח, ובא לפני אותו ב"ד
לפני אותו בית דין - שנתחייב בו:
אין סותרין את דינו.
אין סותרין - לחזור ולישא וליתן אולי יזכה:
כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו: מעידים אנו באיש פלוני שנגמר דינו בב"ד של פלוני, ופלוני ופלוני עדיו - הרי זה יהרג.
גסנהדרין [של כ"ג שדן דיני נפשות. בי"ד הגדול של ע"א הי' רק בלשכת הגזית] נוהגת בארץ ובחוצה לארץ.
דסנהדרין ההורגת אחד בשבוע - נקראת חובלנית.
רבי אליעזר בן עזריה אומר: אחד לשבעים שנה.
רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים: אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם.
אילו היינו - בימים שסנהדרין דנו דיני נפשות לא נהרג בה אדם. כדמפרש בגמרא שבדקו את העדים בדבר שלא ידעו להשיב:
רשב"ג אומר: אף הן מרבין שופכי דמים בישראל:
אף - אם היו עושים כן, היו מרבין שופכי דמים שלא יראו מב"ד:
גמ' לפני אותו בית דין הוא דאין סותרין, הא לפני בית דין אחר - סותרין.
הא תני סיפא: כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו: מעידין אנו את איש פלוני שנגמר דינו בבית דין פלוני, ופלוני ופלוני עדיו - הרי זה נהרג?
אמר אביי: לא קשיא. הכאן, בארץ ישראל [סיפא נגמר דינו בא"י,ולכן ב"כל מקום.. נהרג"]. כאן, בחוצה לארץ [רישא נגמר דינו בחו"ל, ואם ברח לבי"ד אחר בא"י סותרין].
דתניא: רבי יהודה בן דוסתאי אומר משום רבי שמעון בן שטח: וברח מארץ לחוצה לארץ - אין סותרין את דינו.
מחוצה לארץ לארץ סותרין את דינו מפני זכותה של ארץ ישראל:
מפני זכותה של ארץ ישראל - אולי תועיל למצוא לו פתח של זכות:
סנהדרין נוהגת כו':
מנא ה"מ?
דתנו רבנן: (במדבר לה, כט) "והיו אלה לכם לחוקת משפט לדורותיכם [בכל מושבותיכם]" - למדנו לסנהדרין שנוהגת בארץ ובחוצה לארץ.
א"כ מה תלמוד לומר: (דברים יז, ח) "בשעריך"?
מה ת"ל בשעריך - שופטים ושוטרים תתן לך וגו':
זבשעריך אתה מושיב בתי דינים בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר.
אתה מושיב כו' - אתה חייב להושיב בכל פלך ופלך כו' פלך הפרכיא:
ובחו"ל אתה מושיב בכל פלך ופלך, ואי אתה מושיב בכל עיר ועיר:
סנהדרין ההורגת וכו':
איבעיא להו: אחת לשבעים שנה נקראת חבלנית, או דלמא אורח ארעא היא?
תיקו:
רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים אילו היינו וכו':
היכי הוו עבדי?
רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו: ראיתם, טריפה הרג [או] שלם הרג?
[רש"י במתניתין " שבדקו את העדים בדבר שלא ידעו להשיב: " וכשלא שואלים אין אנו חוששים לזה. עי' בתוס']
אמר רב אשי: אם תמצא לומר שלם הוה,
אם תמצא לומר שלם הרג - שיאמרו בדקנוהו לאחר מיתתו מכל שמונה עשרה טריפות:
דלמא במקום סייף נקב הוה.
בבועל את הערוה היכי הוו עבדי?
אביי ורבא דאמרי תרוייהו: "ראיתם כמכחול בשפופרת?"
ורבנן היכי דיינו?
ורבנן - דמחייבי מיתה על הערוה היכי דייני באיזו עדות הם הורגים הואיל ולאו הכי בדקי:
כשמואל דאמר שמואל חבמנאפים משיראו כמנאפים:
משיראו כמנאפים - משינהגו ענין ניאוף ששוכבין בקירוב בשר ונוהגים כדרך תשמיש:
פרק שני - אלו הן הגולין
מתני' אלו הן הגולין: טההורג נפש בשגגה.
יהיה מעגל במעגילה ונפלה עליו והרגתו.
היה מעגל במעגילה - טחין היו גגותיהן בטיט והגגות לא היו משופעין אבל הטיט משפעין מעט כדי שיזובו המים וטחין אותן בחתיכת עץ עבה וחלקה ובה בית יד ודוחפה לצד השיפוע וחוזר ומושכה אליו וחוזר ודוחפה (לצד) והטיט מתמרח ומחליק ובדחיפתו קורהו מעגל ובמשיכתו קורהו מושך ושם העץ מעגילה:
היה משלשל בחבית ונפלה עליו והרגתו.
היה משלשל חבית - מן הגג:
היה יורד בסולם ונפל עליו והרגתו.
היה יורד - ההורג בסולם ונפל מן הסולם והרג בגופו את חבירו גולה דכל הני דרך ירידה נינהו וגבי גלות דרך ירידה בעינן כדמפרש בגמרא ויפל עליו:
הרי זה גולה.
אבל אם היה מושך במעגילה ונפלה עליו והרגתו.
אבל היה מושך - ונשמטה מעגילה מידו ונפלה:
היה דולה בחבית ונפסק החבל ונפלה עליו והרגתו
תוספות
אי ליתיה ללוה לאו בתר ערבא אזיל. מכאן דיש ליזהר בעדי ממון שלא יהו קרובים לא ללוה. ולא לערב:
דלמא במקום סייף נקב הוה. קשה לר"ת דאמרינן פ"ק דחולין (דף יא: ושם) ומפיק ליה מקרא דלא חיישינן להא דאזלינן בתר רובא ואומר ר"ת דודאי לא חיישינן אלא היה שואל להם (כדי) שאם (יכחישו זה את זה או) אמרו דלא ידעינן יבטל העדות מידי דהוה אסייף וארירן דאי. דלא שיילינן חייב. וזה אומר בסייף וזה אומר בארירן. אין זה נכון אע"ג דבסייף וארירן כו' אמרו אין אנו יודעין הרי זה נכון זה גרוע הואיל ובהרוג גופיה אין יודעים ומיהו טעם זה אינו מיושב ומאיזה טעם הוא זה דאם לא נשאל להם יהא חייב ואם נשאל ואמרו אין אנו יודעין יהיה פטור וראיה שהביא מסייף וארירן אין הנדון דומה לראיה דהתם כל כמה דלא שיילינן להו אין לבדות מהלב שיכחישו זה את זה אבל כשמכחישין בהדיא דומה שקר שדבר זה אדם רגיל לעלות בדעתו במה הרגו טפי מכליו שחורים או מכליו לבנים אבל דבר שפירש ר"ת בלא טעם הוא שכשאין שואלים להם ואין אנו יודעים אם טריפה הוא או שלם נהרג חייב ובשביל שנשאל להם ואמרו אין אנו יודעים יהיה פטור לכן נראה דהא דקאמר לא נהרג אדם מעולם לאו דוקא אלא רוב פעמים לא היה נהרג שעל ידי שהוא מרבה בבדיקות אי אפשר שלא יכחיש אחד מהם חבירו אבל אין לומר דר' עקיבא לטעמיה דחייש למיעוטא גבי חלב פוטר (בכורות כ:) דהא לא מצינו שום תנא דחייש למיעוטא טפי מרבי מאיר ואפ"ה מודה היכא דלא אפשר דלא חיישינן למיעוטא בפ"ק דחולין (דף יא:) והכא היינו דלא אפשר מיהו י"ל דאיכא למיקם עלה דמילתא כגון שהיה קרום של מוח מגולה וראו שהיה שלם ובא זה ונקבו והרגו: כמכחול בשפופרת תימה עובד ע"ז ומחלל שבת מאי איכא למימר דהתם לא מצינו למיפטריה והא היכי קאמר לא היה אדם נהרג וי"ל דמ"מ קאמר שפיר לא היה אדם נהרג משום דלא שכיחי כולי האי כי אם ברוצח ועריות ועוד י"ל דאיכא למימר ראיתם שמחלל אינו טריפה דאם הוא טריפה א"כ אם תזימן לא יהיו חייבין מיתה משום דמצו למימר גברא קטילא בעינן למיקטל והויא ליה עדות שאי אתה יכול להזימה:
פרק שני - אלו הן הגולין
מתני' אלו הן הגולין וכו' היה מעגל במעגילה. בימיהן שהיו הגגים שוין ולא היו משופעים כמו שלנו וכשעושים הגג טוחין אותו בטיט ורוצים להשוות טיח הגג ולוקחין אבן עגולה ארוכה קצת ויש לו ב' שינים ארוכים ומעגלים אותה על פני כל הגג להשוות' (נמי) והיינו (נמי) מעגילה:
משלשל בחבית כו'. קצת קשה אמאי לא קאמר ונפסק החבל ונפל עליו כדקתני בסיפא ונראה לומר דנפלה שנשמט מידו ולכך לא רצה לומר נפסק דאם כן לא אתיין כרבי דאמר לקמן (דף ט:) נפסק אינו גולה:
היה יורד בסולם. יש אומרים דתנא לא זו אף זו קתני לא זו מעגל דודאי יש לחייבו גלות דלמה לא נזהר אלא אף משלשל חבית דשפיר מיזהר שלא ישבר חביתו אם נפל והרג חייב ועוד דלא זו אלא אף זו יורד בסולם דטפי מיזהר כדי שלא יפול אם הרג חייב:
עין משפט ונר מצוה
נד א טור ושו"ע חו"מ סי' לג סעיף טז:
נה ב מיי' פ"יג מהל' סנהדרין הלכה ז:
נו ג מיי' פ"יד מהל' סנהדרין הלכה יד , סמג עשין קב:
נז ד מיי' פ"יד מהל' סנהדרין הלכה י:
נח ה ו מיי' פ"יג מהל' סנהדרין הלכה ח:
נט ז מיי' פ"א מהל' סנהדרין הלכה ב [ עיין כסף משנה ] , טוח"מ סימן א:
ס ח מיי' פ"א מהל' איסורי ביאה הלכה יט , סמג לאוין צד , טור ושו"ע אה"ע סי' כ סעיף א בהג"ה , [ ורב אלפס עוד ביבמות פרק ב (דף ז:) , ובב"מ פ"ז (דף קיז:) ]:
א ט מיי' פ"ה מהל' רוצח הלכה א , סמג עשין עה:
ב י מיי' פ"ו מהל' רוצח הלכה יב , סמג שם: